דרך חיים ג:יא

רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהַמְגַּלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:

וכל אלו שזכר רבי אלעזר המודעי הם הפך הראשון ; כי הראשון ששם כל מחשבתו ותכליתו העולם הזה הגשמי , ולכך עונשו שהוא נאבד מן העולם הזה הגשמי . ואלו שזכר רבי אלעזר הפך זה, שחושב שלא יפנה רק אחר השכל, ומבזה כל דבר שיש בו ענין גשמי כלל . ולכך אמר 'המחלל את הקדשים' , שאומר כי אין אכילה ושתיה לפניו, ולפיכך אין להקריב אליו דברים אלו, לפי שנבזה* בעיניו כל דבר שהוא אכילה . וכך 'המבזה המועדים', שיאמר כי המועדים הם* שמחה גופנית לאדם באכילה ושתיה , ואומר שאין הצלחה אלקית בזה, שהוא אכילה ושתיה גופנית בלבד . וכן 'מפיר* בריתו של אברהם אבינו' , שאמר כי גנאי שיהיה ברית עם השם יתברך באבר זה, שהוא של גנאי וחרפה . שכל ענינו שהוא רודף אחר השכלי, ומרחיק את הדברים שהוא גוף. וכן הוא 'מלבין פני חבירו', שיאמר כי האדם הוא חמרי, ואין מדריגתו נחשבת לכלום, כמו שאומרים בני אדם הרודפים אחר השכל, והם מבזים את האדם הגשמי בכל ענין . 'והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה', וזה כאשר ימצא מצות גשמיות בתורה , מגלה בהם פנים שלא כהלכה. וכל זה מפני רדיפתו אחר השכל, ומרחיק הגשמי .

ועל זה אמר כי האיש הזה, אשר תכלית כוונתו עולם הבלתי גוף, הוא הפך עולם הזה, שהוא גשמי . ואמר אף כי יש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא. כי השם יתברך משלם לחוטא בהפך מה שרוצה ומה שחפץ . ולפיכך מי שעושה עולם הזה עיקר, ודוחה השכלי מפני שחפץ בעולם הזה, והם אותם שנזכרים לפני זה (סוף משנה י), שהם בעלי תענוג , אמר* שעונשם הוא שלא עלתה בידם תשוקתם, ומוציא אותם מן העולם הזה שרודפים אחריו . וכן אותם שהם הפך זה, והם אותם שאומרים* שאין העולם הזה הגשמי כלל נחשב. וכל המעשים הגשמים, אף כי הם מעשים טובים, אינם נחשבים לכלום, ואומרים כי כל ענין האדם ההשכלה בלבד, שבזה יגיע אל עולם הבא, שהוא כולו שכלי , לכך נעשה לו הפך מחשבתו, כי* אין לו חלק בעולם הבא, הפך מחשבתו. רק ראוי אל האדם שירחיק מעשה העולם הזה, והם המעשים אשר אין בהם ממש, דבר זה בודאי יש להרחיק. אבל מעשה העולם הזה שהם המעשים הרצוים, והם מעשה המצות*, אף כי הם מעשים גשמיים, הם מעשים רצוים אל השם יתברך , וקונה על ידם הצלחת עולם הבא , כי העולם הזה פרוזדור אל עולם הבא (להלן פ"ד מי"ז) .

אמנם פירוש הראשון הוא עיקר וברור מאוד . ופירוש דברי רבי אלעזר, כי כל אלו דברים שזכר רבי אלעזר כלם דברים קדושים, וראוי כי החוטא בהם שיהיה נאבד מן עולם הקדוש . וזה כי יש לך לדעת שהמחלל את הקדשים ראוי שלא יהיה לו חלק בעולם שהוא קודש ונבדל מן הגוף, וזהו עולם הבא, שהוא קדוש לגמרי . וכן המבזה את המועדים שהם קדושים, כדכתיב (ויקרא כג, ד) "אלה מועדי ה' מקראי קודש" . ומפני שהוא מבזה דברים שהם קדושים, ראוי שלא יהיה חלק בעולם שהוא קדוש . וכן המפיר את בריתו של אברהם אבינו, הברית הזה הוא ברית קודש, כמו שתקנו בברכה 'אשר שם בבשרינו אות ברית קודש' . וכן הכתוב אומר (ירמיה יא, טו) "ובשר קודש יעברו מעליך", כדאיתא במנחות בפרק כל המנחות (נג:) שאמר אברהם להקב"ה היה לך לזכור להם ברית מילה, השיב הקב"ה אליו "ובשר* קודש יעברו מעליך" . והמלבין פני חבירו ברבים* הוא מאבד צלם אלהים , כי האדם נברא בצלם אלהים (בראשית א, כו), ואין לך מעלה וקדושה זאת בכל הנבראים, אף במלאכי מרום, כמו שיתבאר בעזרת השם . ולפיכך דבר זה הוא המעלה היותר עליונה בעולם , רק התורה שזכר אחר כך 'והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה', שהוא המעלה השכלית היותר עליונה, ואין מעלה אחר יותר עליונה* מזאת . וכאשר הוא חטא בדברים הקדושים הנבדלים האלהיים, אין ראוי שיהיה לו חלק בעולם הבא* הנבדל הקדוש .

וחמשה דברים זכר כאן, כי השם יתברך ברא עולמו בשם י"ה , כי עולם הבא נברא בי', ועולם הזה נברא בה"א משמו הגדול (מנחות כט:) . ולפיכך יש חמשה דברים אשר מדריגתם על כל העולם הזה, כנגד הה"א הזאת שבשם שהוא קדוש, וממנו חמשה דברים קדושים אלהיים . ואשר חוטא בה"א בשמו הגדול, דהיינו אלו חמשה דברים; המחלל הקדשים, והמבזה המועדות, והמפיר בריתו של אברהם אבינו, והמלבין פני חבירו ברבים, והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, שחוטא בחמשה דברים קדושים שהם בעולם הזה* . וכאשר חטא בה'*, אז נאבד מן היו"ד, שהוא האות שבו נברא העולם הבא. כי כאשר אין הה"א מן השם הגדול, אין היו"ד משמש דבר , ודברים אלו ידועים למבינים .

ויש להבין אלו חמשה דברים, שהם חמשה מעלות שיש בעולם ; האחד, הם קדשים, ומצד שהקדושה חל על הבהמה, שהיא בעולם התחתון , מתיחס דבר זה אל העולם השפל . והמועדים שנמנים למאורות , מתיחס דבר זה אל עולם הגלגלים . והמילה שהיא בגוף האדם, כי האדם הוא מורכב משני חלקים , המילה נתן השם יתברך בבשרו, ונקראת 'ברית בשר' (סנהדרין צט.), כמו שאנו אומרים (בברכת המזון) 'ועל בריתך שחתמת בבשרנו' , וזה חלק האחד במה שהאדם הוא מן התחתונים . והמלבין פני חבירו, הוא מצד החלק השני שיש באדם מן העליונים, שאין באדם יותר מן העליונים רק הצלם הזה, הוא צלם אלהים , ועל זה אמר 'והמלבין פני חבירו' , שהצלם הוא בפנים , זהו חלק השני באדם . והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, התורה והמצות נתנו מעולם העליון לגמרי . הרי חמשה דברים אלו הם כל חלקי העולם, אשר הם חמשה; כי העולם השפל, והעולם האמצעי, והעולם שהוא עולם העליון . והאדם הוא עולם בפני עצמו, כמו שהתבאר בכמה מקומות . ויש בו שני חלקים, שהוא מן התחתונים ומן העליונים , הנה אלו הם חמשה חלקים. ובכל אחד יש בו קדושה עליונה, שהם מקבלים מן הה"א שנברא בו העולם . והחוטא באלו חמשה דברים נאבד מן העולם הבא , ואין להאריך יותר .

ומאמר של רבי אלעזר המודעי נסמך אחר מאמר רבי דוסא בן הורכנוס , כי שניהם ענין אחד. כי 'שינה של שחרית' הוא שנמשך אחר ענינים הגופנים, ומוציא אותו מן העולם הזה . ואלו חמשה גם כן שהוא מתרחק מן הדברים הקדושים, ונמשך אחר דברים הגשמיים , ומוציאים אותו מן העולם הבא . ודבר זה מבואר אין ספק בו.

והבן עוד כי התנא התחיל למטה, המבזה את הקדשים, ואחר כך המבזה את המועדים, ואחר כך המלבין פני חבירו, ואחר כך המפיר בריתו של אברהם , ואחר כך המגלה פנים בתורה שלא כהלכה, היא חכמה העליונה . וכל אלו חמשה הם חמשה מעלות אל עולם הבא, מעלה על גב מעלה , והבן זה מאוד .

והא דאמרינן בפרק חלק (סנהדרין צ.) 'ואלו שאין להם חלק לעולם הבא וכו" , ומשמע אבל כל האחרים יש להם חלק לעולם הבא . נראה דכל הני חמשה הם בכלל 'אין תורה מן השמים' (שם). וזה כמו שאמרנו, כי כל אלו חמשה הם דברים קדושים אלהיים, והאומר 'אין תורה מן השמים' יאמר כי לא יבא דברי ה' ותורתו אל האדם שהוא בעל גוף . ובכלל זה גם כן שלא יאמין כי יש דבר בעולם הזה שמקבל קדושה אלהית, מפני שהאדם בעל גוף. ולפיכך כל הני חמשה בכלל 'אין תורה מן השמים'. וכך* מוכח בפרק חלק (סנהדרין צט.), דאמר התם "כי דבר ה' בזה ואת מצותיו הפר" (במדבר טו, לא), זה האומר אין תורה מן השמים. דבר אחר, "כי דבר ה' בזה" זה אפיקורס. דבר אחר, "כי דבר ה' בזה" זה המגלה פנים בתורה שלא כהלכה, "ואת מצותיו הפר" זה המפר ברית בשר*, "הכרת" בעולם הזה, "תכרת" לעולם הבא. מכאן אמר רבי אלעזר המודעי, המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמלבין פני חבירו ברבים והמפיר בריתו של אברהם אבינו והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא. ומנא ליה כל חמשה . אלא כל הני חמשה הם בכלל 'אין תורה מן השמים', או בכלל 'מגלה פנים בתורה שלא כהלכה' . ולפיכך אמר 'מכאן אמר רבי אלעזר המודעי' .

ויש לומר גם כן, כי כל הני דחשיב התנא (סנהדרין צ.) 'האומר אין תורה מן השמים, והאומר אין תחית המתים מן התורה, ואפיקורס', כל הני אף על גב שיש לו כל המצות והמעשים והתורה, אין לו חלק לעולם הבא . אבל הני חמשה, דוקא אם חצי זכאי וחצי חייב, ואלו חמשה הם בכלל החובות, מכריעים* לכף חובה . ופירוש זה נראה, ואין להאריך .