דרך פקודיך צג
Derech Pikudecha 93 · דרך פקודיך · free full Hebrew text
Open in the reader →(ג) נ"ל אם בישל את הפסח כולו (שלא נשאר בידו כזית לצלותו לקיים מצוה אכילה) הגם דלא אכלו דאינו חייב מלקות מדאורייתא) עכ"ז מכין אותו מרדות מדבריהם כדין עובר במזיד אעשה וכן אם אכלו צלי ביום ולא נשאר בידו כזית לאכילת הלילה או אם אכלו חי וכיון שחייב מרדות מיפסל לעדות מדבריהם כו' נ"ל ועיין כ"ז בהקדמה ואפשר לומר אם אכלו צלי ביום אפילו השאיר כזית לאכילת הלילה אפ"ה מחויב מרדות מדבריהם דעבר אעשה ואכלו את הבשר בליל"ה הז"ה דייקא וכן אכלו חי אפילו השאיר כזית וצלאו לאכילת מצוה מ"מ מחויב מרדות דעבר אעשה כי אם צלי אש נ"ל
(א) ודאי צריך לכוין במניעה זאת שהוא מונע א"ע מעשות זאת כדי לקיים אזהרת התורה וכמ"ש כמה פעמים (להרמב"ם צריך לכוין לקיי' אזהר' אחת ממנין תרי"ג ולרמב"ן וסמ"ג ב' אזהרו' ממנין תרי"ג ועמ"ש בהקדמה איכות קיום מצות ל"ת
(ב) בזמן הזה כשלומד ומעיין במצוה הזאת יקבל ע"ע לקיים (היינו להזהר מל"ת הנ"ל) בזמן המקדש שיבנה
(ג) טעם למצוה נראה עפ"י הדברים אשר כתבנו במצות זביחת הפסח ומצות אכילתו. הנה כתבנו דממנו ניקח מוסר להנהגתינו בטבעיים האיך נעסוק בענייני העולם באכילה ושתי' וכיוצא הכל לעבודת י"י והנה באה האזהרה שלא לאכול נ"א שהוא דרך רעבתנות למלאות התאוה בחפזון ובתשוקה עד שאינו ממתין שיושלם הצלייה כל צרכו וג"כ לפי מה שכתבנו שבא הפסח להורות אשר ישראל למעלה מן המזל והטבע כי חלק י"י עמו. בנים למקום ואכילת הנ"א הוא מנהג עבדים רעבתנים
(ד) מבואר בכתבי האריז"ל נ"א ר"ת נעמה איגרת. מורה שבאכילת הנ"א יש בזה ח"ו יניקה אל החיצונים הנה לפי"ז גם בטעם המצוה המורה אזהרה שלא יאכל דרך רעבתנות וכשאוכל ח"ו דרך רעבתנות ותאוה יש מזה יניקה אל החיצונים ת"ו ע"כ שומר נפשו ירחק מזה ממילא כשמתבונן בזאת ישוב אל י"י אשר רדף אחר מותרות התאוה וע"י התשובה יוציא בלעם מפיהם חיל בלע וכו' ויקבל ע"ע על העתיד שלא לרדוף אחר המותרות והתאוה ברעבתנות והבן
(ה) וכן יתבונן באזהרה שלא לאכול מבושל במים כי כשמתבשל מוסיף מים ותבלין וכיוצא מורה שאינו מסתפק מה שהננו הש"י רק להוסיף לרדוף למלאות משא"כ צלי אש הוא כהווייתו יורה שהוא מסתפק במועט מה שחננו הש"י והוא הוראה על כל הנהגתינו בענייני העולם והטבע ממילא כשמתבונן כ"ז ישוב וכו' כנ"ל ויקבל ע"ע כנ"ל הנה תראה שהגם שבעונותינו הרבים המצוה בטילה בזה"ז עכ"ז ענפי' אינם בטילים ואין לך מצוה שתהי' ח"ו בטילה לגמרי כי התורה נצחיית הוא
מל"ת ח שלא להותיר מהפסח עד הבוקר
(א) מצוה ח' **(הג"ה ביסוד יש ב' צינורות צינור א' המשפיע יש בו אות ט' וצינור הדוחה המותרות יש בו אות חית הבן:)** מל"ת שלא להותיר מבשר הפסח עד הבקר וניתק לעשה הנותר ממנו בבקר השני דהיינו ביום ראשון דחול המועד באש ישרפנו: