דרך פקודיך ס

ומעתה תוכל להבין סוד הכתוב שקראו ידיעה (התפשטות הדעת מהמוח אל הגוף) אם יש (לך) לב נבון וחכם ודע זה (רמז לחב"ד) מכאן תבין מאמר רז"ל כל מי שאינו עוסק בפ"ו כאילו שופך דמים וגורם לשכינה שתסתלק מישראל (רצ"ל ישראל סבא) עכ"ל הנוגע לענייננו

(לד) ועתה נבא לבאר איזה עניינים בתוארי אי"ש ואש"ה זכ"ר ונקב"ה. רמוזתם בקודש אי"ש ואש"ה מילואם כזה ל"ף ו"ד י"ן י"ו ל"ף י"ן י' בגימ' שלום מרמז על הברית שלום המשים שלום בבית כי כל (יסוד) בשמים ובארץ דאחיד בשמיא וארעא אי"ש ואש"ה במילואם אל"ף יו"ד שי"ן וי"ו אל"ף שי"ן ה"י בגי' אלף חסר חד. הנה בצירוף השלו"ם בבי"ת יהי' אלף האל"ף לך שלמ"ה הוא תכלית המספר בהחזרת האלף לאלף והאלף לאלף וה"ס אדם אחד מאלף מצאתי. והבן. וג"כ באלפא ביתא דאי"ק בכ"ר תכלית המספר טצ"ץ הוא אלף חסר חד ובהחזר' הגלגל לאלף יושלם אלף

(לה) מילוי איש כזה ל"ף ו"ד י"ן. בגי' פנים. וכן מילוי אשה ל"ף י"ן י' בגי' פנים. רמז דייקא לייחוד פני"ם בפני"ם וחלילה למלאות שפע שלא כדרכה. ועמש"ל ברמז הכתוב בטח בה לב בעלה ושל"ל לא יחסר של"ל בגי' ב' פעמים פנים. וג"כ ב' פעמים פנים היינו מילוי אי"ש אש"ה. בגי' ה' פעמים חס"ד ה"ס הה"ח דדכורא הממתיקים הה"ג דנו"ק. ובכללותם יחד לובן ואודם ומתהווה מהן זרע אמת בהחשב האלף לאלף. בגי' ה' פעמים חס"ד וה' פעמים גבורה כי גבר עלינו חסד"ו ואמת יי' לעולם

(לו) אשה ניקנית בג' דרכים כס"ף שט"ר ביא"ה. בגי' שמי"ם וארץ (זי"ן) ובגי' ז' שמות הנק' ג"כ מרגלא דהיינו ד' מילואי הוי' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ושלשה מילאוי אהי' קס"א קנ"א קמ"ג סוד ז' ברכות להכלה מראש צדיק

(לז) איש מורה על ג' ראשונות א' כתר י' חכמה ש' בינה (מאורי אור) והבן כח התולדה נמשך מהמוחין ע"כ נקרא הזכר המשפיע אי"ש. נ"ל ה"ס הידיעה וידע אדם. המשיך ע"י הדעת הדעת המוחין להמדות

(לח) אשה בגי' אלקי"ם דיודי"ן עם ה' אותיות והכולל (מאורי אור) והוא רמז לגבורות דנו"ק כי היא מזרעת אודם (נ"ל אשה במילוי כזה אל"ף שי"ן ה"א בגי' יו"ד וי"ו דל"ת ע"ה היינו יו"ד במילוי והנה יו"ד רמז לחכמה ובחכמה יסד ארץ אבא יסד ברתא ג"ז בס' הנ"ל) והנה בעולם הזה הגשמיי י"ל דהנה איש מזריע תחילה יולדת נקבה הנה יסוד הנקבה מדכורא נ"ל

(לט) זכר ונקבה בגי' שמ"ן ה"ס הטפה היורדת מהמוח נק' שמ"ן. סוד י' פעמים ט"ל. ורמז לפי"ז שלא להוריד השמן הטוב מהמות רק בהיות יחד זכר ונקבה בחיבורא חדא

מ"ע ב

מילה

חלק

המעשה

(א) מ"ע ב' **(הג"ה מצוה ב' היא בי"ת נאמר בדוד כי בי"ת יעשה לך ה' היינו שיהי' זרעו מיוחסים אחריו לעולם מצליחים מלוכה והנה ע"י מצות מילה כ"י מוצלחים כמד"א ועתה אם שמוע וכו' ושמרתה את ברית"י וכו' תהיו לי ממלכת כהנים:)** מ"ע למול את הבן זכר ביום השמיני ללידתו. וביום דוקא דכתיב וביו"ם השמיני וכו' אחר הנץ התמה ואם מל משעלה עמוד השחר