דרך פקודיך ו

**(ותב נהורא לז"א וכדין כלא בחדוותא כלא בשלימן כלא אשתכחן בברכאן ורחמין זמינין ועלמין כלהו בחדוותא הה"ד ישוב ירחמנו מאן ישוב ישוב ע"ק לאתגלייא בזעירא ישוב לאתגליא דהוה סתים בקדמייתא וכלא אתקרי תשובה עכ"ל. ע"כ הג"ה)** ריווח והצלה לפניו ית' להחפצים בקרבתו הנה אמרז"ל היכי דמי יסורין אפי' הושיט ידו לכיס ליטול פרוטה וכו' ואפי' ארגו לו בגד ולא מתקבל עליו וכו' הנה המרחם על בריותיו ייסרהו ביסורין קלין הכל לפי ערך תום לבב השב אבל עוד מרפא ארוכה לו להנצל מן היסורין בהתייגעו בתורה ועבודה ומצות ביגיעת הגוף תעמוד לו במקום יסורין ותיכף בתשובתו כשיקבל ע"ע שלימות העבודה להכניס את צווארו בעול התורה ומצות סר ממנו מרירות תואר רשע וראי' לדבר שתיכף בקבלת המעשה הוה כאילו עשה כמ"ש בדניאל מיום שנתת אל לבך להתענות נשמעו דבריך וכן דרשו רז"ל מוילכו ויעשו ב"י וכו'

וז"ל החסיד ר"י ז"ל ואם עבר אדם על כריתות ומיתות ב"ד ועשה תשובה אחרי כי לא נרצה העון בלי יסורין כו' יכין לבו לעשות מצות המגינות וכו' כמו מצות הצדקה וכו' ומי שאין לו וכו' ידבר טוב על העני ויהי' לו לפה ויבקש מאחרים להטיב עמו וכו' וכן יעסוק בג"ח וכו' וכן ידבר על לב העני ויכבדהו וינחמהו וכו' וכן יעסוק במצות בק"ח וקבורת מתים ותנחומי אבילים ולשמח חתן וכלה וכו' וכנגד כולן מצות ת"ת לש"ש וכו'. ואמרז"ל עובר אדם על כריתות ומיתות ב"ד אם היה רגיל לקרוא פרק אחד יקרא ב' פרקים וכו' ומשני פנים תגין עליו התורה מן היסורין האחת כי אחז"ל ת"ת כנגד כולן. והשנית כי ישית עמלו בתורה וטרחו בה ואשר תדד שנתו מעיניו עולה במקום יסורין עכ"ל הנך רואה שהתורה ומצות הם במקום יסורין וכבר הוכחנו שתיכף שמקבל עליו באמת לעשות מיחשב כאילו עשה א"כ סרה מעליו מרירות תואר רשע תיכף לתשובתו

אבל מי שיש בידו חילול השם כולן תולין ומיתה ממרקת הנה ע"ז יתפעל האדם ויתמרמר ברוב יגונו כי הרבה ענייני ח"ה ישנם כמבואר בגמ' אשר כמעט אין אדם נקי מזה כאשר אמרו גם האמוראים על עצמם ברוב ענוותנותם. והנה לא תוגמר הכפרה עד בוא יום פקודתו ובין כך וכך חלילה רשע יתקרי **(הג"ה. בזוה"ק פ' במדבר דאית חובין דלא מתכפרין עד דאתפטר בר נש מעלמא הה"ד אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון והאי יהיב גרמי' ודאי למותא (שם מיירי כשאומר בידך אפקיד רוחי ומוסר גרמי' וכו' עיי"ש) ומסר נפשיה להאי אתר לאו בפקדונא כמה בלילא אלא כמאן דאתפטר מעלמא ודאי ותיקונא דא בעי בכוונה דלבא וכדין קוב"ה מרחם עלוי ומכפר חובי' וכו' עיי"ש עוד. ע"כ הג"ה:)**

הנה מקודם אעתיק לשון החסיד רבינו יונה זצ"ל וז"ל גם לחלי הזה אעפ"י שאין לו מרפא ע"ד שאר העונות ימצא לו מרפא אם יעזרהו השי"ת לקדש תורתו נגד בני אדם ולהודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו וסר עונו וכו' עכ"ל הנה החסיד הנ"ל אמר דבריו כענין הלכה למשה מסיני ולא הביא ראי' לדבריו רק כהלכתא בלא טעמא ועקבותיו לא נודעו. אבל תדע ידידי שדברי הקדוש ז"ל מיוסדים על אדני פז כי ענין המיתה הוא מסירת נפשו לי"י כאשר יקבל ע"ע מס"נ באמיתיית כאשר יגיע אליו מכריח להכריחו לעבור על התורה ח"ו אזי מוכן בעצמו לקבל ע"ע כל מיני מיתות ולא יעבור את פי י"י הנה בקבלה האמיתית הלזו נחשב לפני הבורא עולם כאלו כבר מת בעבור קדושת שמו וז"ש כי עליך הורגנו כל היום היינו במס"נ באמיתית בכ"י בפסוק ראשון שבק"ש

והנה הראי' האמיתיית אם רוצה באמת למסור נפשו לי"י יבחן האדם בעצמו אם ירדוף אחרי קדושת השי"ת וקדושת