דרך פקודיך מג

הבן הענין בלא ברכה במקום שאין שמח"ה אין שם ברכה (נ"ל עפ"י מה שארז"ל שהיין דווקא קובע ברכה לעצמו. וכבר כתבנו שהיי"ן ה"ס גבורות ממותקות ואם אין יין אין כאן קביעות ברכה. ובס' מאורי איר ברכה מצד אימא עילאה בריכה העליונה ששם מימי החכמה נאספים לתוכה המברכת למלכות בריכה התחתונה והם ק' ברכות כי ס"ג ול"ז בגי' ק' וכנגדן במלכות ק' אדנים לקביל ק' ברכות עכ"ל והנה תתבונן עיקר שורש השמחה באה מאימא העליונה אם הבנים שמח"ה ומעתה תתבונן אם אין שמחה אין ברכה. הבן הענין) בלא כפרה שזה לבדה וזה לבדה ויש יניקה מכוחות הטומאה והכפרה מלשון קינוח כענין אכפרה פניו אקנח רוגזו (נ"ל כי על ידי היחיד מתמתקים הגבורות ע"י החסדים משא"כ בהעדר היחוד אז לוקחים החיצונים רשות כביכול לפעול הדין כי הם רצועי' לאלקאה לחייביא וזהו נק' יניקתם והנה כפרה הוא כפ"ר ה' הה"א ה"ס ה' אחרונים כפ"ר בגי' מצפ"ץ וגי' אלקי"ם דיודין וגי' ברחמים הבן הענין אלקים ה"ס הגבורות והדינים. מצפ"ץ ה"ס הוי' בחילוף א"ח ב"ש והוי"ה הוא סוד החסד ונתהווה ברחמים שה"ס המתקת הדין בחסד שה"ס הרחמים ר"ח בגימ' יצח"ק. מי"ם סוד החסד ע"כ רחמים ה"ס ההמתקה והתכללות הבן הענין) והכל נרמז (רצ"ל כל העניינים הללו נרמזים בתורה בטוב (רצ"ל מה שאמרו שרוי בלא טו"ב נרמז בחורה) אמר לא טו"ב היות אדם לבדו. בעז"ר אעשה לו עז"ר כנגדו. בשמחה אמר ושמחת אתה וביתך. בברכה אמר להניח ברכ"ה אל ביתך בכפרה אמר וכפר בעדו ובעד ביתו. ותנא אחד הוסיף רמז גדול וסוד נפלא ואמר אף בלא חיים וכוונתם ההתחלקות השפע חסרון החיים. והרמז ראה חיים עם האשה אשר אהבת (נ"ל פירושו חיים נק' המוחין. מוחין דגדלות שע"י באה הזיווג כיד טפת המוח ע"כ נקרא היסוד ח"י בכסו אבר ח"י והם חיי המלך אהיה הויה אהי"ה בגימ' חיים כידוע מכוונת תפילין סוד המוחין אשר המניחן מאריך ימים בחיים ע"כ בהעדר היחוד הוא חסרון החיים ח"ו וז"ס ראה חיים דייקא עם האשה הבן הענין וינעם לך) ובא תנא והוסיף אף ממעט אח הדמות שנאמר כי בצלם אלקים כו' וכתיב בתרי' ואתם פרו ורבו והכוונה מאחר שהוא הדמו"ת והת"ת הצלם א"כ ממעט הצל"ם מהדמו"ת כי שניהם משפיעים בעולם השפל. עפ"ז אמרנו דידוע דנתגלה לנו בגילוי החכמה הנפלאה מעולם התיקון והמתקלא בחי' הפרצופים ע"י מרן האריז"ל בשנת של"ה נשאר משנות העולם מנין הסת"ר. מנין אד"ם בצלם ובדמו"ת וחכמי א"י לא רצו לגלות החכמה הזאת עד שנח ש"ץ נשאר משנות עולם ית"ר (והחולקים על החכמה הלזו כת אפיקורסים כוננו חיצם על ית"ר) מנין צל"ם דמו"ת הוא ענין תיקין המתקלא צלם ודמות אדם כביכול השי"ת יראנו נפלאות ואל יאמר פינו דבר שלה כרצונו). וגם שני הלשונות תנאים אחרים ואמרו בל"א חומ"ה שאשה יושבת בשער ואינה מנחת שום כח מכוחות הטומאה ליכנס כענין נקבה תסובב גבר ואחר שאין לו אשה נכנסים כוחות הטומאה (עיין בספר מאורי אור חומה נקרא המכית השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה נקבה הסובב גבר וכו' אנ"י חומה חומה נק' אורות מקיפים עכ"ל ונ"ל דבעת הייחוד מחפשטים ומכסים האורות ומקיפים ואינם מניחים ליניק החיצונים. וביאור נתיב חומה בגי' ט"ן ז"ס שארז"ל טב למיתב ט"ן ד"ו) בלא עוש"ר שנאמר אשת חיל וכו' בטח בה לב בעלה ושל"ל לא יחסר. והכוונה כשהל"ב שהיא עטר"ה עם בעלה לא יחסר שפע וברכה לירד (הנה לפי דברי הקדוש פי' הפסוק כך הוא בטח בה ל"ב רצ"ל בה שנק' לב בטח בעלה ותיבת ל"ב אינה סמוכה לתיבת בעל"ה. והתורה כפטיש יפוצץ סלע אמרתי פי' הפסוק באופן אחר. בטח בה לב בעלה שעמידתה נגד הל"ב נגד החזה בח"ת דידי'. ושל"ל לא יחסר היינו