דרך פקודיך קעה

העת ממצו' ג"כ והוא עבוד' המלך כאשר כתבנו לעיל בשם הרמ"ע דמחוייב לעשות תשובה על העביר' ועל ביטול מ"ע באותו הזמן א"כ הו' כגונב נפש מישראל (היינו גנב כח נפשו) שהיא עבד המלך ומכרו לאחרים לעבוד' שזרה לו וביותר שעשה עבודה שהזהירו הש"י שלא לעשותו הרי נמכר לעקר ח"ו היינו אל הקליפ' והוא בכלל אזהר' לא תגנוב עפ"י הטעם הנ"ל כי לי בני ישראל עבדים ותבין לפי"ז מ"ש רז"ל בסנהדרין מאן רשעים גנבי. כי כל הרשעים נקראים גנבים. ותבין ג"כ מ"ש בגמרא רוב גנבי ישראל נינהו והוא מן התימא אבל כאשר תתבונן בזה תדע הענין כי העכו"ם לא נלקחו לעבודת המלך משא"כ ישראל שנלקחו לעבודת המלך בעבור ח"ו את פי י"י קטנה או גדולה הנה בעבירה ההוא גנב יקרא עד ישב אל י"י וירחמהו ויקבל ע"ע וכו' הבן

הדברים

(יב) וזאת אין צריך לפנים שהמוסרים כשמוסר נפש אחת מישראל הן בגופו או בממונו שגרם לו היזק ממון והנה בממון יש כחות נפשו שטרח בכוחו' נפשו להשיג הממון וגם בממון זה הי' יכול להחיות נפשו הוא בודאי נכלל בכלל אזהרת גונב נפש מישראל ומכרו ומה לי מכרי' כולי' מה לי מכרו פלגא והש"י יבער ב"ב את המינים המוסרים והאפקורסים מן הארץ ויתוקן העול' במלכות שמים ולעבדהו ב"ב כימי עולם וכשנים קדמוניו'

(יג) ובכוונת האריז"ל תמצא אשר הגנב פוגם וגורם שיתאחזו הקליפו' בחסדים המכוסים הנה אבינך בפשוטו לפי קוט' שכלי כי הנה מאת הש"י ית"ש לא תצא הרעות אין דבר רע יורד מן השמים והכל לטובה ולחסד והיינו מה שמשפיע הש"י איזה טוב' לאדם זהב וכסף עושר ונכסים וכבוד וכיוצא והן מה שמונ' ממנו ח"ו איז' ענין הכל הוא חסד גמור ולטוב' האד' כמו הרופא האומן שמונע מאכל טוב מן האדם והאדם מתאו' מאד אל המאכל ההוא והרופא מונע ממנו ביודעו שלטובתו הוא המניע' רק מה שמשפיע הש"י לאדם טובה ניגלי' לעין כל זה נק' חסדים מגולים ומה שמונע הש"י מן האדם הנה השי"ת יודע הטוב' והחסד ההוא והאדם אינו מבין ומדמ' שיותר הי' טוב לו כשיש לו הענין הנרצ' הנה מה שהשי"ת מנע ממנו אינו מצד החסד הבן הענין א"כ לפי"ז כל השתדלות של אדם להרבות הונו שלא בהכרח המצטרך וכן כשמתקצף על איזה ענין שלא השיגו ואינו מקבל גזרת הבורא באהב' לאמר לטובה נשברה רגל פרתי וכיוצא הנה הוא ענף מאותו עון היינו פגם בחסדים המכוסים והשב ישים כ"ז לנגד עיניו ויבין הענין לאשורו ויראה אשר כל ענייניו תלויים בזה וכל מדו' התור' כלול' בזה ויקבל ע"ע לשמוח בחלקו ישמח ויעוז במתת גורלו והש"י ילמדינו דעת ודרך תבונות להשליך עליו יהבינו הראנו י"י חסדיך בחסדים מגולים כדי שלא נבא לידי טעו' ח"ו כי הוא הטוב והמטיב לכל

(יד) ותדע עוד ידידי בענין הזה כשמונע ח"ו הש"י איזה ענין מן האדם והאדם חושב שהוא לטובה ובפרט בתפשו בדעתו ושכלו להשיג שיש בזה איזה טוב' הנה שבו החסדים המכוסים למגולים כיון שגילה בדעתו החסד ואז יתגלו החסדים בשמי השמים העליונים ויושפ' עליו שפע החסדים המגולים וזה ענין מופלג בחכמה

(טו) ובענין הזה יש ג"כ סיבת אריכו' הגלו' בעוה"ר כי כ"ז גלותינו הוא בחי' חסדים מכוסים והנה כשמבינים שזה מצד החסדים רק שהם מכוסים הנה ממהרים החסדים להתגלות לגאלינו גאולת עולם ב"ב. משא"כ בהיפך ח"ו וז"ש ג"כ בגמרא כל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם נסתלקו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם מאן רשעים גנבי כי הגנבים אינם מאמינים בחסדים מכוסים ופוגמים בהם וכאמור והוא סיבה לאריכות הגלות והש"י יסיר בדילינו ובמהרה יתגלו החסדים לגאלינו גאולת עולם ב"ב אמן: