דרך פקודיך קסז

רב למהלכות פרועות

(יב) לא יהלך אדם אחורי אשה ולא יסתכל בבהמה חיה ועוף בשעה שנזקקין זה לזה ולא ישכב בחיק אשתו לעיין ברישיה לא ירכב על בהמה בלא אוכף לא יאחוז באמתו להשתין לא ישב על המטה שאיש ואשתו ישיני' עלי' לא יישן בחדר שאיש ואשתו ישנין שם וכיוצא הרבה אזהרות

(יג) כל אלה וכיוצא בהם עצמו מספר הן בכלל אזהרת לא תנאף שפירשו לא יהיה בך ניאוף היינו אפילו הרהורים המביאים לידי ניאוף כי כל האמור בסימנים הנ"ל מביאה את האדם לידי תאוה ובא ח"ו לידי ניאוף או עכ"פ ח"ו לידי הוצאת ז"ל שזה ניאוף ממש ועון חמור אשר עי"ז העון הי' משפט דור המבול והוא איסור חמור מדאורייתא מעשה דער ואונן וגדול עינו מנשוא ח"ו דרוש נא כיום את דבר י"י בספרי חכמי האמ' ובס"י ותעמוד מרעיד וישיאך נפשך הטהורה לעמוד על נפשך להמציא לך עזר ותרופה ויהי י"י למשען לך והנה רבים מהמון עם (ואפילו הרבה מבעלי תורה) אומרים לנפשם שכל אלה הם רק מדרכי החסידות אבל אין איסו' מצד הדין להסתכל בנשים ולספר עמהם וכיוצא והפורש מזה יכנוהו למתחסד אוי לנפשם כי גמלו להם רעה כי מדינא אסור הלא תראה כי שמואל התיר להסתכל בפני כלה כל שבעה וכוונתו לש"ש כדי לחבבה על בעלה ואיפסק הלכת' בגמ' דלא כוותי' הנה תראה אפי' במקו' מצו' איפסק הלכתא דלא כשמואל ומי יבא להתיר שלא במקום מצוה לא התירו רק אם רוצ' לישאנ' לבני אבל בזולתו שהוא באיסור גמור הכל בכלל אביזרייהו דלא תנאף והנ' ראיתי עוד רבים המתחסדים דאינם נזהרים באלה העניינים בחושבם דלא איכפת להו דדמיין באפייהו כי קאקי חיורי כי חושבים לנפשם כי לבם חלל בקרבם הנני אומר לו יהיה כדבריהם אשר כבר הרגו ליצה"ר מי יבא להתיר את אשר אסרו חז"ל וכי יאמר האדם על איז' גזיר' מגזירת חז"ל שגזרו לעשות סייג לתורה כיון שהוא יודע בעצמו שלא יעבור חוק התור' אין מן הצורך לו לשמור הסייג חליל' לזרע ישורון לומר כך רק כיון שנאסר מפי חז"ל הוא באיסורו כמו חלב ועריות (ובפרט שכל הנ"ל אסמכו אקרא לא תנאף לא יהי' בך ניאוף היינו סרסורים המביאי' לידי ניאוף) והנה הקדוש ר"י בן אלישע לצד שאמר אקרא ולא אטה והי' מה דהו' שאמ' כמה גדולים דברי חכמים **(הג"ה ואל תשיבני ממ"ש לעיל בשם הלבוש בענין אמירת שהשמח' במעונו דהנה אין האיסור הזה מבואר בדברי חז"ל ועיין לעיל היטב בדברינו וגם הלבוש ז"ל כתביה רק לתרץ מנהגן של ישראל על שרא' שאינן נזהרין בזה ולאו מדינא קאמר אבל דבר שנאסר מפי חז"ל אין מקום להתיר בשום אותן: ע"כ אין היתר בדבר והמתיר לעצמו הוא בכלל העוברי' ע"ד וכו' יהי' המתיר מי שיהי' המשכיל על דבר ישוב אל י"י על העבר ויקבל ע"ע על העתיד ליזהר בכל האזהרות שהזהירו חז"ל ירא' עד היכן החמירו בדבר. עד שאותו איש שנתן עיניו באשה אחת פנויי' ועלה בלבו טינא ואמרו חכמים ימות ואל תספר עמו אפי' אחורי הגדר מה יאמרו המקילים למעשה רב שסיפרו לנו חז"ל ולא חששו בזה לסכנת נפש פקח עיניך וראה:)**

(יד) והנה ראיתי בכמ' מקומות שנשתרבב מנהג רע בשמח' חתונ' הולכין במחול אנשים עם נשים זה איסור גמור מדאורייתא ואפי' עם אשתו אסו' הרי אפי' לעיין ברישי' אסרו חז"ל ובפרט בפני הרואים ומכש"כ לחול במחולות לעין כל ובפרט עם נשים אחרות אפי' פנויות אסור מדאורייתא לא התירו רק לרקד לפני הכל'