דרך פקודיך קנ

בכל מה דאפשר וכל המרבה בהוצאת שבת ה"ז משובח וחייב לאכול ג' סעודות בשבת היינו סעוד' אחת בלילה וב' סעודות ביום ואם עבר ולא אכל בלילה יאכל ביום ג' סעודות וג' סעודות אסמכינהו אקראי שלשה פעמים היום כתובים בקרא דויאמר מש' אכלוהו היו"ם כי שבת היום לי"י היו"ם וכולי

(ו) תשמיש המיט' הוא מתענוגי שבת (עיין בחלק

הדבור

) (ז) מצוה לערוך שולחנו במוצאי שבת ללוות המלכה אע"פ שא"צ אלא לכזית (עיין בחלק הדבור)

(ח) כיבוד לרחוץ א"ע בחמין קודם הכנסת שבת ועיין בחלק הדבור) ועכ"פ פניו ידיו ורגליו וללבוש לבוש וכסות נקי' בשבת

(ט) כל כל המענג את השבת נותנין לו נחל' בלי מצרים ונותנים לו משאלות לבו וניצול משעבוד מלכיות

חלק

הדיבור

(א) ודאי צריך ללמוד משפטי המצות ולחדש דינים והלכות חדשות כיד יי' הטוב' עליו

(ב) נוסח הקידוש ודאי מן התורה יכול לקדש באיזה אופן שירצה רק שיאמר איזה דברים ושבחים מקדושת יום השבת רק דחז"ל תיקנו הנוסח כמו שתיקנו כל הברכו' ולפי"ז אם מקדש על הכום אחר התפל' הנה הקידוש דרבנן דידי חובת המ"ע דאורייתא כבר יצא בהזכירו שבת בתפילה ונ"מ דגם קטן יכול להוציא את הגדול דאתי דרבנן מפיק דרבנן (משא"כ כשלא התפלל עדיין אין הקטן יכול להוציאו) ומיהו זה דוקא כשמתכוין בתפילה לצאת י"ח המצות עשה דזכו"ר אבל אם לא כיון לצאת לא יצא דמ"פ דאורייתא ודאי צריכ' כוונה ובפרט מ"ע שבדיבור. ומיהו י"ל כיון דחז"ל תיקנו הנוסח הזה לא יצא בנוסח אחר גם י"ח המ"ע דאורייתא (עיין בפרמ"ג בפתיח לאורח חיים בכל מצוה דאורייתא שהחמירו חז"ל שלא לצאת באופן זה רק באופן אחר ועשאה באופן דיוכשר מדאורייתא דלא יצא גם י"ח המ"ע דאורייתא. ובפרט בנידון דידן דהתור' לא ביאר' הנוסח על כרחך הי' כוונת התורה למסור הדבר לחכמים באיזה אופן שיתקנו הוא המצו' הנבחרת עפ"י התור'. כמו בחולו של מועד דהתור' לא פירש' לנו איזה מלאכה אשורה ואיזה מותרת ומסר' הדבר לחכמים וחכמים פירשו דמלאכת דבר האבד מותר ושאינו אבד אסור שאם הוא עוש' מלאכת דבר שאינו אבד עובר על התורה. ה"נ דכוותי' וכן הוא הענין בק"ש דבאונס יוצא י"ח ק"ש של ליל' עד הנץ החמ' וכן בק"ש של יום יוצא בעלות השחר באונס משא"כ באינו אנוס דאינו יוצא וכתב הפ"מ הטעם דהתורה מסר הדבר לחכמים וכו' עיי"ש) ע"כ הקטן אפילו בן יג"ש אם לא הביא ב' שערות אינו יכול להוציא אפילו את האש' הגדולה כיון דמחוייבת בקידוש היום דבר תורה ואפילו כבר הזכיר' שבת בתפילתה

(ג) בנוסח קידוש היום דיו"ט תיקנו לומר אשר בחר בנו מכל העמים וכו' קודם שמזכיר קדושת היום משא"כ בשבת (וגם אותן שגורסים בקידוש היום דשבת כי בנו בחרת ואותנו וכו' הוא אחר שמזכיר קדושת שבת) הוא משום דימים טובים נתקדשו אחר שנבחרו ישראל לסגולה מכל העמים משא"כ שבת נתקדש קודם שנבחרו ישראל שנתקדש תיכף במ"ב ואפילו לישראל נצטוו' מצות השבת קודם שנבחרו לסגול' במ"ת דשבת במר' איפקד ומזה תבחין ותדע אומרינו אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו ושבת קדשו וכו' הנה לא אמר בחר בנו מטעם הנ"ל אבל אמר ורצה בנו קודם שמזכיר קדושת שבת דהבחיר' לסגולה הי' במ"ת והשבת נצטווה קודם ח"ת במרה אבל הרצון בנו הי' ביצ"מ דרצון מיקרי דבר שהוא מבלי טעם כי אין טעם ברצון והנה הבחירה לסגולה מכל העמים