דרך פקודיך קמא

י"י ב"ה י"י הוא האלקים והוא הכוונה אשר הוצאתיך מארץ מצרים שהיא תחת המזל הטבעיי הבכור והגדול שבכל המזלות והראתי לך כחי וממשלתי והשגחתי בשידוד המזלות והטבע הבן הדברים

(ה) ממילא המתבונן במצות הזאת ישים אל לבו כל הענינ' שעברו עליו מיום היותו עד היום אשר השתדל להרבות קנייני העולם בחושבו אשר כחו ועוצ' ידיו והשתדלו הרב' יוסיף לו אימץ הנ' עבר בזה ח"ו על מצו' אנכי י"י אלקי' וישוב אל י"י על העב' ויקבל וכו' כנ"ל

(ו) ואשלש עוד קדושה בקדש באיכת המצוה הזא' הנה נאחר בל' יחיד אנכי י"י אלהיך ולא אמר אלהיכם או עכ"פ אלקי' ובזו"ח אמרו שנתפשט הם של אלקם ונפתח' ונעשית ך' והם אלקים אלהיך אנכי ולמה הית' כזאת אך הנלפע"ד הוא דחייב האדם לומר בשבילי נברא העלם ואדם א' יוכל להכריע את כל העולם לזכות וכו' וכשיאמין האדם זה יתמלא רתת ורעדה איך עוונותיו ח"ו גורמי' רעות לכל העלמו' (ע' בגלאנטי בפסוק נחפשה דרכינו וכו' ותעמוד מרעיד) והנה זה הענין נתאמת ג"כ ביצי"מ שענין כל הניסים הי' בפרט לכ"א מישראל כענין שאמרז"ל דבמכת דם היו ישראל ומצרי שוחין מכד אחד הי' הישראל שותה מים והמצרי דם עד שהיו לוקחין מישראל המים בדמים וכן תדקדק בכל ענייני הניסים שבמצרים ובפרט במכת בכורות שהיו המצרים מחביאין בכוריהם בבתי ישראל והיו בכורי המצרים מתים שם ובכור ישראל ישכון לבטח **(הג"ה ובזה ידוקדק הכתוב וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד תיבת עד מיותר ואין לו ביאור אך הוא הכוונה לא מיבעיא בכללות ישראל בארץ גושן אלא אפילו בהמת ישראל אחד הדר בין המצרים לא מתה והוא פרטיית הנס לכ"א בפ"ע:)** אוכל קדשי שמים ובשביל זה נצטוינו במצות הקרבן פסח (עם היות שנקרא קרבן צבור כמ"ש בגמרא) אשר כ"א מחיוב למנות בפ"ע ולאכול כזית משא"כ שאר קרבנו' צבור די קרבן אחד לכל ישראל להורו' שיצ"מ הוא לכל א' בפני עצמו והוא המצו' עלינו בתירה (עפ"י פשוטו) והגדת לבנך וכו' בעבור זה עשה י"י לי (בלבד) בצאתי ממצרים וזה שסידר בעל ההגד' בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים וכו' ורצ"ל עי"כ יתאמת לו שבשבילו בלבד ג"כ נברא העול' ויש יכולת במעשיו להכריע לזכות או וכו' ע"כ יבוש ויכלם וגור יגור לנפשו לעבור את פי י"י אפילו על דבר קל פן יכריע ח"ו להיפך ותגדל בעיניו יופי מצותיו ית"ש כי דבר גדול יפעול בכל עולמות וזה אשר דבר בקדשו אלקינו הצור תם לכל יחיד ויחיד אנכי י"י אלקיך וכו' בפרטות רצ"ל הגם שאני הוי' מהו' כל ההויות עכ"ז אני אלקיך בפרטית ויש יכול' בידך להכרי' כל העולמות במעשיך וז"ש אשר הוצאתיך (אותך בפ"ע ביחידות ובפרטית) מארץ מצרים (כמש"ל) הבן הדברים

(ז) הנה המשכיל המתבונן באל' הדברים יעשה חשבון עם נפשו מיום היותו עד היום את אשר גרם במעשיו פגם והפסד בכל העולמות אזי ירעד ויפחד וישוב אל י"י וכו' ויקבל וכו'

(ח) ולמדנו עוד רביעי בקדש דהנה נודע במצרי' היו משוקעי' במ"ט שערי טומא' ואעפי"כ השי"ת הציאנו מעבדות לחירות אל הקדושה בהופיע סוד היובל הוי' בניקוד אלקים כן צריך האדם להאמין. הגם אשר הרבה לפשו' ח"ו ונשקע בטומאה הנ' בתשובה עילאה סוד הבינה יובל סוד החירות יצא לחירות מטומא' ויבא אל הקדוש' ולא יזכרו ולא יפקדו עונותיו ובזה נוכל לפרש אנכי י"י אלהיך היינו י"י בניקוד אלהים אשר הוצאתיך בבתי' השם הזה מאמ"צ הגם שהיית משוקע מאד