דרך פקודיך קלד

הטיקלא) משכנ' בחלל השמאלי שבלב לב כסיל לשמאלו והוא רזא דיצה"ר והנה זה כל האדם להפוך מר למתוק להפוך גם נפש הבהמיות לקדוש' להיכלל קליפת נוג' אל הקדוש' והדברים ארוכים וכבר הם נמסרו אל החבירים מפה לאזן אין מן הצורך להאריך (ומי שרוצ' לרוות צמאונו בזה ידרוש בס' התניא הנדפס מחדש) והנה נפש הבהמיית יכונ' לה חמו"רץ סוד החומרה מתאו' לתאוות החומריות אכילה ושתי' ומשגל (והנ' הוא כלול' מרמ"ח איברים חמ"ר רמ"ח) ונפש הקדוש' יכונ' ש"ה רנה הוא ג"כ כלול' מרמ"ח וכשתוסיף ח"ל הוי' על רמ"ח בגי' ש"ה הן הנה שמות הקדושים שמות החסד והרחמים העוזרים לאדם כי אלמלא הקב"ה עוזרו וכו' כי ליצה"ר משפט הבכור' כי לפתח חטאת רובץ ונחזור אל הראשונות מסטרא דשמאלא סוד היצה"ר באים כל התאוות של אכיל' ושתי' וכיוצא ומסטרא דימינא יצ"ט תור' ועבוד' ומצות והנ' כל הדברים האסירים עפ"י התיר' חיותם משלש קליפות הטמאות הצריכים בטול וכרית' לגמרי ומהם נפשות אוה"ע אשר יתבטלו לעת קץ ב"ב אבל דברים המותרים עפ"י התור' דברי הרשות חיותם מקליפת נוג' אם יקח האדם ויהנ' מדבר ההוא לילך בכח האכיל' ההוא לעבוד את השי"ת הנה יכלל הקליפת נוג' אל הקדוש' ותוכלל נפשו הבהמיית בנפש הקדוש' אבל אם כוונתו למלאות תאוותו הגם שהוא דבר המותר. עכ"ז תוכלל הקליפות נוג' בג' קליפות הטמאות רק זה הוא החילוק בין המותר לאסור כי באם לוקח לעצמו דבר איסור הנה הוא אסור וקשור בסט"א והגם שילך בכח האכיל' ההוא ויעבוד את השי"ת לא יועיל כלום רק צריך לבטל הכח והדם הנוסף בו מתענוג ההוא ע"י סיגופים משא"כ במותר הגם שלפי שעה נכלל בג' קליפות הטמאות בהיות כוונתו למלאות תאוותו עכ"ז כיון שיחזור האדם בתשוב' ויקח הכח ההוא ויעבוד בו את השי"ת הנה נכלל הכל בקדוש' עיין כ"ז בס' התניא ויונעם לך אבל אם לא עבד את הש"י בכח האכילה ההיא הנ' צריך לסיגופי' כמו באיסו' אם לא שב וסיגף א"ע הנה צריך לחיבוט הקבר כנודע ומעת' נבא לביאו' דברי הזה' ורזא דא יצה"ר יכול לאחזר' בחיובת' ולבת' יצ"ט (רצ"ל מתחל' יכול האדם להחזיר בתשוב' את היצה"ר היינו שלא יהנה אפילו מדברים המותרים רק לש"ש אזי אם יעשו כזאת אזי יהי' יכול להחזיר אח היצ"ר בתשוב' דהיינו מה שהתרשל מתור' ועבוד' אשר זה הוא מעש' היצ"ט ועבודתו משא"כ אם אינו משיב את היצה"ר מתחל' הנה הוא קשור בחשק עבותות אהבת העולם הגם שילמוד ויעבוד אינו בשלימות כי האורב יושב בחדר חלל השמאלי שבלב ומבלבלו בתאוות אבל אם מחזיר בתשוב' ליצה"ר בקל יחזור את היצ"ט כי היצה"ר גם כן יסייעו שמתהפך מר למתוק וז"ש) כמה דאוקמו' זכה עזר לא זכ' כנגדו (ואמר) בגין דאינון דיוקנ' חד בש"ה וחד בחמור כמש"ל עי"ש) ואם זכה לאחזר' בתיובתא הגם דאיהו חמ"ר עם הארץ (רצ"ל שנט' אל הארציות נהנ' בתאוות העולם בנפש הבהמיות שלו המכונ' לחמר ונק' עם הארץ נוט' אל הארציות כ"ז) תפד' מן גלותא בשה (רצ"ל להיותן תאוות מותרת מדברי הרשות יפד' אותן חן גלותא בש"ה היינו כאשר יתעסק בכח הזה בתור' ועבוד' דאינון מעש' הש"ה (היינו נפש הקדוש' הנק' ש"ה כנ"ל) ואי לא הדר בחיובת' (שלא עבד את הש"י בכח הזה שניתוסף לו בתאוות המותרו') וערפתו שוי לי' עם קשה קדל (רצ"ל צריך עריפ' וכרית' הכח ההוא ע"י סיגופים כי דומ' לו עם קשה עורף הנהנים מאיסור שהו' משלש קליפות הטמאות הבן הדברים הנה אם יסבלו דברי הזוה"ק הפי' הזה מה טוב ובאם אין הפירוש כך אעפי"כ הדברים אמיתיים וסמכתים על דברי הזוה"ק ואין כאן בית מיחוש

(ד) עפ"י דברינו הנ"ל תבין האיך רמז