דרך פקודיך קכד

שכל לך כי הנה כת הרשעים פרצו גדרו של עולם ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו ואחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים כרם יי' צבאות עד אשר יקויי' בנו וברותי מכם האנשי' המורדים והפושעי' בי וכל בית ישראל יהיו נקיים לפני יי' עד עולם: עד) מי שעיני שכל לו יבין הענין ויראה אשר רמז המצוה הזאת נוהג בכ"ח ובכ"ז אזי בהתבונן האדם בזה ישוב אל יי' על העבר ויקבל ע"ע בעתיד לו לזרעו לדורותיו להיות עבדים נאמנים ליי' ולתורתו ותומת ישרים תנחם: מל"ת כ שלא יראה חמץ ברשות ישראל כל ז ימי הפסח חלק המעשה וחלק הדיבור (א) מצוה כ **(הג"ה כ' מספר עברי"ם בגי' כרת הואיל שאיסור חמץ הוא בכרת החמירה התורה עליו בבל יראה:)** מל"ת שלא ירא' חמץ ברשות ישראל כל ז' ימי פסח כל מה שמפורש שם בלאו דלא ימצא הוא ג"כ בלאו דלא יראה רק דהתורה נתנ' ע"ז ב' לאוין לחייב העובר ב' מלקיו' על לא יראה ועל לא ימצא אבל אין שום חילוק כל מה שמפורש בלאו דלא ימצא כן הוא בלאו הזה דבל ירא': חלק המחשבה (ב) וגם עיין מ"ש בלאו דלא ימצא וגם רמז המצוה בטעמ' עחש"ל באריכות נוסף ע"ז אזהרת בל יראה בביתו היינו שידריך גם ב"ב באלו הדרכים שכתבנו שם בכדי שלא יתראה משהו מחמץ הנ"ל בכל מקומות ישראל בני בניו של אברהם אבינו עמש"ל ותבין: מ"ע כא לספר ביציאת מצרים ליל טו ניסן חרק המעשה (א) מצוה כא **(הג"ה מצוה כ"א יצ"מ בסוד השם אהיה בינ' עשרה פעמים אהיה בגי' רד"ו עיין בפרע"ח ע"כ סיפור יצ"מ מצוה כ"א בגימ' אהי'.)** מ"ע לספר ביצ"מ ליל ט"ו ניסן שנאחר והגדת לבנך ביום ההוא וכו' הנה עיקר המצוה לספר לאחרי' את כל אשר הפליא הש"י עם אבותינו ועמנו כאשר הוציאנו: (ב) אם יש לו בן יספר לבנו ויספר לו לפי כחו ולפי שכלו להבינו איכות הדבר עד שיבין ומצוה ללמד את הבן שישאלהו מה נשתנה עניני הלילה הזה מכל הלילות ומצוה לעשות לפניו דברים מתמיהים שיתמה הבן וישאל מה נשתנה ואז ישיבהו האב ויספר לו הענין ונרמז הענין בתורה והיה כי ישאלך בנך וכו' דקשה תיבת והי' מיותר דיצדק שפיר לומר וכי ישאלך וכו' ואתה תשיבהו מזה נשמע דמצוה מ"ה הוא ע"י שאלה ותשובה ועפ"י פשוטו טעם הדבר שביותר נקבע הענין בנפש הבן כאשר הסיפור בא לו ע"י מבוקשו כיון שהוקשה לו איזה דבר וביקש למצוא טעם אך הוא לדעתי עפ"י הנודע מרז"ל דתיבת והי' מרמז לשמחה והכוונה שמחה תהי' לפניו ית"ש כאשר ישאלך בנך והאב מודיע לו הטעם ומתפעל בנפשו כאשר השיג המבוקש כמ"ש החכם מי שנא טעם טעם התרת