דרכי משה, יורה דעה שצה

ומשמע דוקא קאמר אבל קודם לכן אסור וכ"ה באשר"י פא"מ בהדיא ונהגו עכשיו לישב ביום ז' שעה אחת ואינן ממתינין על המנחמין ונ"ל הטעם מאחר שאין המנהג שיבואו המנחמין אצלו ביום ז' א"צ להמתין על המנחמין ועיין באשר"י דבהכי תליא מילתא:

כ"פ המרדכי ע"ג פ"ב דמגילה ובה"א דף שצ"ב ע"ג ודלא כהר"ן שכתב פרק הישן דף של"ג ע"ב דלילה עולה וכ"פ נ"י דף שפ"ב ע"א פא"מ והב"י והכי נקטינן כדברי הר"מ וכתב בשם הרא"ש דה"ה יום ל' אין מקצת הלילה חשוב ביום אלא בעינן מקצת יום ל' ואח"כ יגלח עכ"ל מיהו מיד בהנץ החמה של יום ל' שרי וב"ב ב"י בשם ר' ירוחם בהדיא ע"ל סימן ש"צ אם מותר לגלח יום כ"ט הואיל ומקצת יום ז' עולה ליום ח' הוי יום כ"ט ויום ל':

כתב הכלבו בשם הרי"צ גיאות כשמפסיק אבילות מביאין שמן ערב וסכין ראשו אחר התפלה ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנא' (ישעיה ס"א) לשום לאבילי ציון פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל עכ"ל: