ול"ד לר"ח שחל להיות בשבת שנתבאר לעיל סי' תכ"ה דאין מזכירין של שבת ביעלה ויבא דשאני התם דיש לשבת ברכה בפני עצמו וכבר חתם בשל שבת משא"כ בי"ט וחילוק זה כתב הרא"ש פרק במה מדליקין ומטעם זה כתב ב"י שאין להזכיר של שבת ביעלה ויבא שבבהמ"ז שכבר הזכיר רצה שהוא תפלה של שבת: