דרכי משה, אבן העזר עו

ובהר"ן כתב שם פרק אע"פ דף תצ"ו ומיהו אם אירע לפועלים שלנו בביתם לצורך מלאכה יכולים לאחר עד יום שמיני:

וכ"כ הר"ן ע"א דף תצ"ו הא דעונת ת"ח אחת לשבת היינו כשאין מתחדש להם דבר בלימודם אבל משתנית עונתן כפי מה שהם צריכים לנדד שינה מעיניהן בענין למודם ולטרוח בו עכ"ל:

וכתב הר"ן פרק אע"פ ע"א ד' תצ"ו בשם התוס' דל' יום שוהין חוץ לעירן וביום ל"א יהא בעירו אפי' אם באותו יום יחזור ויצא ל' יום בחוץ וכן לעולם וע"ש שהאריך בדינים אלו וכתב דאפשר דאף ת"ח לא שרי בכך אלא דרך אקראי ומקרי בעלמא אבל לא בקבע:

ובהגהות מרדכי דכתובות דף תקמ"ד ע"א דגם התוספת צריך ליתן לה:

וכ"ה בהגהות מרדכי דקדושין תרמ"ד ע"ב:

ובתשובת מהרי"ו ס' א' אשה אחת הפצירה בבעלה שלא לשמש עמה ואח"כ בכעס הניח ידו על החומש לישבע שלא לשמש עמה וכשראתה אשתו שכעס הרבה ורצה לישבע מחתה בו ופסק דאפ"ה השבועת חלה והאריך שם בטעם הדבר:

ובהגהות אלפסי ע"א דף תנ"ו פרק אע"פ כתב ונראה בעיני שאם היה מהמת חולי הראוי לרפואה צריכה להמתין לו עד שיתרפא עכ"ל: