דרכי צדק ל

באיסור וזהו עיקר עבודת ראשית חכמה יראת ה' וזה כוונת המדרש זה הדבר אשר צוה ה' תעשו אותו היצה"ר תעבירו מלבבכם כשם שהוא יחיד בעולמו כך תהא עבודתכם מיוחדת בלבכם לפניו לא כמו שחושבין הפתאי' שאין עבודת ד' אלא ללמוד כל היום ולהתפלל בכח ולקיים מילי דחסידות ויראת ה' נשכח מלבם ואינם רוצים לעבוד אלא בקום עשה להיות צדיק וחסיד כנ"ל באורך אין עבודתכם מיוחדת לפניו כי לפעמים צריך להבטל גם מתורה ותפלה אם יש בזה רצון הבורא באמת כדי לשמור א"ע מן החטא אז עבודתינו מיוחדת לפניו. כי מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי ובפרט במדו' רעות. כי אין קץ למלחמה גדולה הזאת וזה כוונתם אותו היצה"ר תעבירו מלבבכם

והנה ראה מה שאמרו חז"ל (ב"מ) אוהב לפרוק ושונא לטעון אף ע"פ שהפריקה מצוה אפ"ה כדי לכוף את יצרו עדיף לטעון והנה לכאורה הלא בכל דבר מצוה אינו מניח היצה"ר וגם בפריקה יש כפיית היצר אך נודע שהאוהב פסול לדין לא שחשדינן לי' שיפסוק שלא כדין במזיד אלא מחמת שהדין תלוי בסברא והסברא ינטה אחר האוהב וזה אין כח ביד האדם להבחין ע"ש בסמ"ע. נמצא שבכאן יש לפניו שניהן והוא אוהב לפריקה על כן אמרו לכוף את יצרו לטעון עדיף כי בזה בודאי איכא כפיית היצר ובפריקה אינו יכול להבחין והבן. וזה אין כח להבחין אם הוא משוקע בתאוות ובגדלו' ובשבח ב"א ולזה קודם סור מרע לעשה טוב והל"ת קודם לעשה כי כל ל"ת היא כח ותאוה גופניות וסופו לעפר ישוב ושקר אין לו רגלים וכ"ז שנפשו אדוקה בתאווה אפי' אם יתלהב לדבר מצוה באהבה רבה אעפ"כ היא שקר כי איך אפשר עובר על רצונו לעשות רצונו וכנ"ל ואין זה כי אם לשם ולתפארת ולתהלה כל זמן שהוא משוקע בהבלי העולם בודאי כל מצותיו ותורתו ותפלתו אין בהם ממש. כי אם היו באמת מפני מה כשרוצה לעשו' נגד תאוות אינו יכול מגודל תוקף היצה"ר ומצות מניחו לעשו' אלא ודאי גם זה היא פיתוי היצה"ר לאדם בשקרי' שלא לראו' אור האמת ושיסבור שהוא צדיק וי"ש. אבל העיקר הוא למאס דברי העולם ותאוותו וכבודו בלב בכל עת פנוי ועל זה ישים כל כוחו ומחשבתו שישנא את הרע ולהכניעו ואז יוכל לאהוב את הטוב וכ"ז שאוהב את עצמו ותאותו וכחות הטומאה הנכללים בשס"ה גידים כנגד הל"ת אע"פ שנראה לעתים שחושק לתורה ולתפלה ומע"ט בודאי תוך הכוונה שלא לש"ש הוא והוא צביעות ר"ל כי כבר אמר דהע"ה אוהבי השם שנאו רע ואם להפוך חלילה אם אוהב רע א"א לאהוב הטוב כי א"א לאהוב ולשנא כאחד ולזה בקש דהע"ה לב טהור ברא לי אלקים ואח"כ בקש על רוח נכון כי קודם טהרת הלב מהבלי עולם ותאותיו אינו פועל כלום ברוח נכון לקיים דברי התורה כי יעשה לכבוד עצמו והעוסק בספרי מוסר ובפרט בר"ח ובספר אורחות צדיקים ידע באמת