פירוש הרא"ש על נדרים סה:

בשלמא רב הונא. דאמר תולה נדרו בד"א תנא תולה נדרו בד"א ותנא נדרו בטעות דתרי עניני נינהו רישא אשמועינן דלא הוי כנולד משום דתולה נדרו בד"א ופותחין בו ומתירו חכם וסיפא נדר בטעות ואפילו התרה לא בעי:

אלא לר' יוחנן. דאמר וכבר מת ור"מ אוסר ורבנן שרו משום דהוי נדר טעות:

תרי זימני נדר טעות ל"ל. אי למסתם כרבנן בלא"ה יחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דאפי' ר"מ מודה בהך דלקמן דהכא גזר ר"מ מת כבר אטו מת אח"כ אבל לקמן לא שייך למגזר היתה לבנה אטו נעשית לבנה אח"כ דמילתא דלא שכיחא היא:

מתני' שהיית עובר על לא תקום ולא תטור. כגון שנדר שלא להשאיל כליו לשכניו על שלא השאילו לו והני קראי דרשינן להו ביומא (דף כג.) על שאלת כלים:

ועל לא תשנא את אחיך. שנדר שלא לשאל בשלומו:

גמ' כל דמיעני לאו עלי נפל. מה פתיחה היא זו שמא יעני וכי כל מי שהוא עני עלי מוטל לפרנסו:

מאי דמטי לי לפרנסו בהדי כ"ע מפרנסנא ליה. כלומר בשביל זה לא הייתי נמנע מלהדירו כי הייתי נותן לכיס צדקה ליד גבאין אחרים ומה שאני נותן יתנוהו לאחרים ויפרנסוהו ממה שאחרים נותנים:

אינו נופל לידי גבאי תחילה. אלא כשהעני אדם מוטל על הקרובים תחלה לפרנסו עד שיעיינו הגבאין אם אין סיפק ביד הקרובים אז יפרנסוהו:

מתני' פותחין לו בכתובת אשתו. בפרעון כתובה אם נדר לגרשה:

גמ' ש"מ מטלטלי משתעבדי לכתובה. ופליגי בה ר"מ ורבנן בפרק האשה שנפלו (כתובות דף פא:) דרבנן אמרי כתובה גריעא מב"ח ואפי' מיניה לא גביא ממטלטלי והכא קתני דגובה מד' מאות דינרין:

ושער ראשו מטלטלי הוא. בעומד ליגזז ומתני' סתמא קתני אפי' בעומד ליגז:

אפי' אתה מוכר שער ראשך. למזונותיך:

שמע מינה אין מסדרים לב"ח. אין מעריכין אותו להניח לו מזונו של שלשים יום וכלי תשמישו כדתנן בפ' שום היתומים בערכין ופלוגתא היא בפרק המקבל: