חופת חתנים ה

טעים מפי סופרים ומפי ספרים מה המצוה ומה טעם יש בה טעם כעיקר אעיקרא קאי ובפרט מן הפרט במנהגי העיר באיזה פרטים על מי יסמוכו ומי הוא זה ואיזה הוא הפוסק אשר עליו אדניהם הוטבעו כי לית כתיב"ה דלא רמי בה תגרא ועד אחוריו חרושה על לוח דבר השמי"טה וליקוטי בתר ליקוטי אשר אספתי בעומרים משאר אחרונים חדשים גם ישנים שלא הובאו בתוך הקונט' שלא לבלבל דעת השומעים והמורים הלא לאמונות אניני היודע כי מה יתן זה לפום רבנן דפקועי ומומחים כאילה ביבנה וכרב באיסורי וכד קיימי אחד כרעא ויורו המורי"ם ותצא דינ"א משנ"ה שינה צריכה היא וכל יתר כנטול דמי ועוד לקרא יהודה. ותהי זאת נחמתי והן תוחלתי ידינוני לכף זכות המה יהיו לי בעוזרי כיון דאנן יתמי דיתמי ותלמידי דבי רב כמוני באצבעתא בבירא לשכחה ובקירא לסברא ולגמרא כי סכתא בגודא אהניא לן מיהא דכי ישאל איש בדבר אלהים אחד כרעא ברגע קטון נתן לחשבון דמתוך סדרן של כתובי"ם ישכיל ויבין להיכן הדין נוטה מלתא פסיקתא קתני ולא יפנה אנה ואנה והמורה יורה על הין ולאו ולאו רפיא בידיה הלכה פסוקה לו יעדה ועדי בשמים כבדות המלאכה עלי לסדר הענינים. על מתכונתם בסדר הגון ונאה כי לאו בהעתקה בלבד תליא מלתא כאשר כל ישר הולך יראה בעיניו ולבבו יבין והנה צור"ף כי הזמן בוגד לא נדמי ישיבת קבע הפסקות מה היו משמשות לחזור על המקר"א נפקא מינה לטרחא יתירתא ואם כפעם בפעם יצאתי חוץ ממחיצתי מחיצת הדיוט להורות להלכה ולמעשה דברי אלה לאזהרה כי אין כונתי ח"ו להתגדל ולהתפאר להדמות לשרפים למאן דלביש מדא אלא לרגל המלאכה אשר לפני הלכתי ודרך סלולה דרכתי להביא כל הבא לידי אשר לא יחסר כל בה והמלאכה נכונה ומברכין על המוגמר בקול תודה ובקול אומרים: הודו קו"ל חותמי ברכות אל מול פני חתן איש חמדתי ידבר נא עבדך דבר אם תעשה כי הדבר הזה לקוח את ספר התורה הזאת לדעת את החוקים ואת התורות. כבדני נא בזאת והריני כאילו הייתי באוכלי שולחנם ונהנתי מסעודתם והם אמרו כל הנהנה מסעודת חתן הוא העובר על הפקודים ע"כ נתתי את קול"י בפת"ה הדבו"ר בששון ושמחה לחתן וכלה ולאל להודות ואל תשת עלי חטאת לאמר אל תשמע קול"ך עמנו הן קו"ל ענות חלושה קלא דל"ה פסי' ורבה העצוב"ה בקרא האר"ש הנה באתי אליך עתה קו"ל המוסיף קו"ל חותמי ברכות אם לא מצאתי חן בעיניך קח נא את, ברכתי ברכת הדיוט כל"ה כמות שהיא. (קול ששון) ישמע באהלים אהל בל צען בל יסע יתדותיו