חומת אנך על תורה, במדבר לג:א

אלה מסעי בני ישראל וכו׳. אפשר לרמוז בעירוב פרשיות מה כתיב למעלה ויקרא לה נבח וכתב בספר ילקוט ראובנו דמדבר לשון הרע יבא בכלב נבח כמ״ש לעיל. וישראל במצרים לא היה בהם דלטורין. וכבר ידוע דמדה טובה מרובה ואפשר דמשום הכי זכו ולא יחרץ כלב לשונו דלא היה לקליפת כלב אחיזה בהם והיא נכנעת לפניהם. וזה רמז הסמיכות ויקרא לה נבח שמדבר ל״ה יבא בכלב נובח. וכל קבל דנא אלה מסעי בני ישראל שנשמרו מלשון הרע יצאו מארץ מצרים ולא יחרץ כלב לשונו שקליפת כלב לא היה להם אחיזה ונכנעה לפניהם:

אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם. כלומר בעבור ריבויים כמו שאמרו ז״ל דבשביל ריבויים יצאו לפני זמנם וזה רמז לצבאותם. ובקונטריס פני דוד רמזתי באורך כל הפסוק הזה ע״ש. ובתיבת אש״ר יצאו מארץ מצרים אשר גימטריא דצ״ך עד״ש באח״ב שלקו המצריים ובזה יצאו ממצרים והיה בכח סטרא דיובלא הרמוז כתיבת אשר. וזכו לזה בעבור האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב אשר ימי חייהם תק״ב כמספר אשר עם הכולל וכל זה רמוז במ״ש בני ישראל אש״ר יצאו מארץ מצרים וכבר הארכנו בהקדמות האלו בדרושים בס״ד: