חומת אנך על תורה, במדבר כ:יג

המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה׳. פירשו הראשונים דעל ידי הכאת הסלע גרם השכחה והיה מחלוקת וכמו שפירשו רבני אשכנז דרך הלצה מלה בסלע משתוקא בתרין כלומר אם היה דיבור בסלע ולא הכאה וזהו מלה בסלע. אז היה משתיקא בתרין דלא היה שכחה ולא היה מחלוקת והיו לאחדים וז״ש משתוקא בתרין. ומזה נמשך בתנורו של עכנאי שאמרו לא בשמים היא וח״ו נמצא כביכול שחלקו על ה׳ וז״ש המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה׳ שאמרו לא בשמים היא זהת״ד לפ״ז יש לדייק מ״ש אשר רבו בני ישראל את ה׳ את שהוא כינוי לשכינה כמ״ש האר״י זצ״ל וחלקו כביכול עם השכינה וזהו את ה׳ ודוק: