חומת אנך על תורה, במדבר יז:כ

והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח. כי הפריחה רמז לעילוי וכה״א אני ה׳ הפרחתי עץ יבש וכן מזמור שיר ליום השבת שהיו נכנסות המשמרות מודים על טוב חלקם כי הנה אויביך קרח ועדתו אבדו אבל אני ותבט עיני בשורי כי לא יביט אדם בחבירו בעת קלקלתו וכן תשמענה אזני באומרם משה אמת ותורתו אמת צדיק כתמר יפרח היינו אהרן בחצרות אלהינו יפריחו מטותם וכן נקראו פרחי כהונה. וירמוז והיה שארבעה אותיות השם נחתמו שם במטה וכן אמרו אין והיה אלא לשון שמחה כאומרם ויצץ ציץ ולא אמר וינץ נץ. והנה פרח מטה ויוצא פרח כפול לרמוז משז״ל שמטה אהרן מעשרה דברים שנבראו בין השמשות למ״ד והיינו והנה פרח מקדם מטה אהרן ועתה נתגלה. או להוצאת העלין ולהוצאת פרח. או לרעננות המטה והפריחה. או שני מיני פרחים אחד נתיבש ואחד נשאר כנהוג כן אמרו מקל אהרן שקדיה ופרחיה נגנזו ויש הוראה בזה כי הוא דרך נס כי באילן או יש פרח או יש פרי ואין פרי רק עד תום הפרח וכאן היו שניהם יחד. או מלשון הכתוב נראה שלא מצא נגמר עשוי רק הפרח ועודנו ביד משה כשהוציאו ויצץ ציץ ויגמול שקדים וטעם היותם שקדים לרמוז כי היה שם נס כי הוציא העלין תחילה ואח״כ הפרח שלא כדרך השקד לרמוז כי סיבת בחירתו לפי שהם שוקדים על דלתי התורה גם קי״ל כהנים זריזים ושוקדים הם: