חומת אנך על תורה, ויקרא ד:יד

ונודעה החטאת אשר חטאו עליה. ונודעה יד ה׳ אל עבדיו כן הוא במסרה. ואפשר לרמוז במה שחקרו הראשונים דהכתוב פירש למי שחטא בשוגג שיביא קרבן ולא כתיב תקנת עובר במזיד ופירשו הראשונים דדוקא חוטא בשוגג שהחוטא סובר שלא עשה כלום וקל הוא בעיניו כי שוגג היה. על כן בא הכתוב והודיע כי חטא גמור הוא וטעון קרבן וידוי ותשובה. אבל בחטא במזיד כבר יודע שעבר ע״פ ה׳ ובמרירות יאנח ושב ורפא לו. וזה רמז ונודעה החטאת. וכ״ת כל זה לחוטא בשוגג ואמאי לא פירש לחוטא במזיד. לז״א ונודעה יד ה׳ אל עבדיו וזעם את אויביו כלומר זה גלוי וידוע דה׳ עם עבדיו ואל זועם לאויביו א״כ העובר במזיד מכיר ויודע בעונו וישב אל ה׳ וירחמהו: