חומת אנך על תורה, ויקרא כב:כח

ושור או שה אותו ואת בנו וכו׳. פירש בתרגום המיוחס ליונתן עמי בית ישראל היכמא דאבונן רחמין בשמיא כן תהוון רחמין בארעא תורתא או רחלא יתה וית ברה וכו׳ ע״ש והקשה הרב מהרש״א ז״ל בחדושי הלכות במגילה על דף כ״ה דהוא הפך הש״ס שם. ובדוחק אפשר לישב קצת דמה שאומר בש״ס הוא שאומר שטעם המצוה הוא שהקב״ה ריחם על אותו ואת בנו ומשתקין אותו שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים ואינן אלא גזרות. אבל כונת פירוש הנזכר דודאי יש סוד למצוה והוא גזרה. אך מצוה לישראל שירחמו מלבד הסוד והגזרה: