חומת אנך על תורה, ויקרא ב:יא

לא תעשה חמץ. הטעם כי כל דבר מחמצת צריך המתנה ועיכוב וכלפי מעלה צריך זריזות ומהירות שנא והחיות רצוא ושוב. במלח ר״ת ברית מילה ליום ח׳. רבינו אפרים ז״ל בפירושו כ״י ושם פירש כל עניני מנחה כנגד דברים עליונים ע״ש באורך. ומה שרמז הרב ז״ל ברית מילה א״ש מש״ה וכל קרבן מנחתך דמקיים מצות ברית מילה הוא כקרבן מנחה כמשז״ל דהוא קרבן שלם העושה מילה לבנו. והכל רמוז וכל קרבן מנחתך הוא ברית מילה ליום ח׳. וכן אמרו בשוחר טוב מזמור קי״ב וז״ל כשנולד יצחק בן שמונה ימים הגישו למילה והגישו למנחה על גבי המזבח ועשה שמחה ומשתה ומכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו יום שזוכה למול את בנו כאבינו אברהם שנאמר ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק עכ״ל. הרי דרז״ל נקטי על מילה הגישו למנחה ע״ג המזבח וא״ש רמז רבינו אפרים ז״ל וכל קרבן מנחתך ברית מילה ליום ח׳ כמו שנאמר. ואפשר להסמיך תמלח ר״ת תכין משתה ליום ח׳ כמ״ש השוחר טוב לאפוקי מי שנהג לעשות הסעודה ליל תשיעי אחר יום המילה כמו שראיתי מנהג זה. ואמרתי שצריך לעשותה ביום ח׳ כמ״ש בשוחר טוב וכתיב ביום הגמל ודרשו רז״ל ה״ג מל. ובפרקי רבי אליעזר פרק כ״ט אמרו כדברי מדרש שוחר טוב הנזכר וכן מרן בש״ע י״ד סימן רס״ה כתב נוהגים לעשות סעודה ליום המילה. ועוד יש טעמים אחרים ואין כאן מקום להאריך: