חומת אנך על תורה, ויקרא יז:יג

חיה או עוף וכו׳ וכסהו בעפר. בפתח עינים ובנחל קדומים הבאתי מרז״ל טעם למצות כסוי בחיה ועוף ושם על הפתח הרגשתי על הרב כנ״הג בדינא דחיי שהוצרך להביא מראב״ע ופרפראות רבינו בעל הטורים ע״ש. ועתה מצאתי לרבינו הרוקח סימן שי״ט שכתב וז״ל למה מכסין דם חיה ועוף ולא דם בהמה מצאתי בהגדה בשעה שהלך אליעזר וכו׳ שמא כשנפלה נשרו והלכו שניהם ומצאו שם חיות ועופות שמכסין הדם והבהמה לא יצאת לכסות להכי מכסין דמיהן ולא שלה עכ״ל ונעלם מהרב כנ״הג ז״ל:

ושפך את דמו וכסהו. תניא בחולין דף פ״ז במה ששפך בו יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהיו מצות בזויות עליו ע״ש ואמרו בתנחומא פרשת ויגש אמר רשב״י אמר הקב״ה לישראל היו מכבדין את המצות שהן שלוחי ושלוחו של אדם כמותו אם כבדת אותם כאלו לי כבדתני. ואם בזית אותם כאלו לכבודי בזית ע״ש והאיש הירא חרדה ילבש בעת שמקיים מצוה או מתפלל או לומד בתורה יהיה בכבוד גדול כדת מה לעשות: