חומת אנך על תורה, ויקרא טז:א

שני בני אהרן. למ״ד שחטאו שלא רחצו ידים קשה אטו שני בני אהרן לא ידעו כי הבלי רחוץ ידים במיתה והלא הוזהרו כבר. י״ל שבידים פוסל הסח הדעת והם הסיחו דעתם והיו צריכים רחיצה אחרת עוד יקשה למ״ד שתויי יין נכנסו והלא לא הוזהר אלא אחר מיתתם י״ל כי אזהרת היין ה״ל להבין מעצמם לבל יקרבו לפני השכינה שתויי, ויש מי שאמר כי בסבת ששתו יין בלבל מוחם ונכנסו בלי ר חיצה ודייק אשר לא צוה אותם בתרי טעמי שהמעכבים היו רבים. הרב הגדול מהר״ר וידאל צרפתי ז״ל בפירושו כ״י. במדרש כיון שראה איוב מיתת שני בני אהרן אמר אף לזאת יחרד לבי ושמעתי משם רבני אשכנז דאיוב היה מיועצי פרעה כשאמר הבה נתחכמה לו שתק והוא סבר דשתיקה לאו כלום היא וכשראה דשני בני אהרן דנדב אמר לאביהוא מתי ימותו שני זקנים הללו ואביהוא שתק ומתו שניהם ש״מ דעל השתיקה לבד נענש ולזה אמר אף לזאת יחרד לבי עכ״ד והבאתיו בנחל קדומים. ועתה ראיתי במדרש תנחומא על הסדר שאומר שהשנים דיברו בפיהם ואם כן נפל היסוד: