חומת אנך על תורה, ויקרא י:ב

ותצא אש וכו׳. יש לחקור דנדב ואביהוא לא היו בני ך׳ שנה ומן השמים אינם מענישין עד שיהיו בני עשרים שנה. ולפמ״ש הראשונים דער ואונן היו קטנים אך היה להם שכל כבן עשרים ומשו״ה נענשו. לק״מ. אמנם הרב זרע בירך ח״ג סדר וירא תירץ במ״ש רז״ל כיון שהשכינה יורדת למטה לארץ נותן רשות למחבלים לחבל והוא תמוה. וארז״ל תנא איסי בן יהודה אומר לא מתו נדב ואביהוא אלא בשביל שאמרו ישראל לא ירדה השכינה למטה כיון שמתו נדב ואביהוא ידעו ששרתה השכינה למטה והוא תמוה. ופירש כמ״ש הרב עשרה מאמרות ז״ל דכשהשכינה למעלה אינו מעניש עד בן עשרים. כשהיא למטה הוי כב״ד של מטה ונענש מבן י״ג. ונדב ואביהו לא היו בני כ׳ כמו שארז״ל ומזה ידעו שירדה שכינה וז״ש כיון שהשכינה יורדת ניתן רשות למחבלים אף בן י״ג. זהו תורף דבריו ז״ל. ובהכי אשכחנא פתרי דרך דרש לישב קושיית הגאון מהר״ל מפראג ז״ל איך בן י״ג עד בן כ׳ מביא חטאת והרי אינו חייב כרת והא בעינן שיהא זדונו כרת והרב מהר״ר צבי אשכנזי ז״ל בתשובותיו סימן מ״ט כתב על קושיא זו ואני עני כתבתי בשערי על זה דף ע״ב ועיין בספר חוות יאיר סימן קס״ו ובהשמטות. ולפי האמור לק״מ דבזמן שבית המקדש קיים היתה השראת שכינה וגם בן י״ג איתיה בכרת וכל זה דרך דרש: