חומת אנך על תורה, בראשית ח:כ

ויבן נח מזבח. תרגם בתרגום המיוחס ליונתן וז״ל ובנא נח מדבחא קדם ה׳ הוא מדבחא דבנה אדם וכו׳ ועלוי אקריבו קין והבל וכו׳ ובנייה נח ונסב מכל בעירא דכיא ומן כל עוף דכי ואקריב עלוי ארבע על ההוא מדבחא עכ״ד ושאלוני מה פירוש ואסיק ארבע אם כונתו דהקריב ארבעה משבעה טהורים מי גילה לו ומה טעם ארבע לא פחות ולא יותר ואני בעניי השבתי דהדבר מפורש בפרקי ר׳ אליעזר פרק כ״ג וז״ל הביא נח ממין בהמה טהורה שור וכשב ועז וממין עוף טהור תורים ובני יונה ובנה המזבח הראשון שהקריבו עליו עולות (אדם) והבל והקריב עולות ארבע וכו׳ עכ״ל. אתה הראת לדעת דדעת פרקי ר׳ אליעזר דלא הקריב נח אלא ד׳ הכשרים בלבד על פי התורה שהם שור כשב עז תורים וחשיב תורים ובני יונה לאחד. והנה בזבחים דף קט״ו מפורש דלבני נח כשרים כל מין טהור להקרבה כגון חיות טהורות ואווזין וכיוצא ויליף מנח דכתיב מכל הבהמה הטהורה ולא נאסר לנח אלא מחוסר אבר כמבואר שם וכן פירש הרמב״ן ז״ל בפירושו. אמנם דעת פרקי ר׳ אליעזר דלא הקריב נח אלא מה שכשר לישראל לקרבנות ויתכן דלא פליגי לענין דינא עם הש״ס וגם פרקי ר׳ אליעזר סובר דלב״נ כשרים כל מיני הטהורים אבל הוא דוקא בבמות. אמנם הקריב על מזבח שקרבו אדה״ר וקין והבל שהוא בירושלם כמשז״ל ובבית המקדש לא הותרו להקרבה אלא מינים שהותרו לישראל וכמ״ש הרב צמח דוד דף ל״ד ע״ד והביא מה שכתבו התוספות בע״ז דף ה׳ ע״ש. ומאחר עלות כל האמור הרי הוא כמבואר דדעת התרגום המיוחס ליונתן הנזכר כדעת פרקי ר׳ אליעזר. והרב צמח דוד ז״ל לא זכר דברי התרגום ופרקי ר׳ אליעזר הנזכר, ועמ״ש אני הדל בענין זה בראש דוד ובקונטרס פני דוד ע״ש: