חומת אנך על תורה, בראשית נ:יז

עבדי אלהי אביך. פירש רבינו אפרים ז״ל בפירושו כ״י כאן כפרו שלא היו עבדיו אלא עבדי ה׳ לפי שכמה פעמים אמרו עבדיך אנחנו לפיכך חזרו והודו להקב״ה מכאן רמז למי שכפר בעיקר שאין לו כפרה אא״כ ילך למקום שכפר ויודה להקב״ה עכ״ד ואני בעניי אחרי התאבקי בעפרות רגליו אומר דאין זה כפירה. שהרי אברהם אע״ה בהיות השכינה בפרסום אצלו אמר כי על כן עברתם על עבדכם. ויעקב אע״ה אמר לעשו לעבדך ליעקב. וכהנה רבות. ואע״ג דכתבו התוספות פרק האומר כי אוריה שאמר אדוני יואב מרד במלכות שאני התם שהיה מדבר עם המלך. ועוד שהקב״ה ברא עולמו דיש אדונים ועבדים ודמי לפליג ליה רביה יקרא. ומ״ש בספר חסידים היינו כשמדבר לה׳ לא יאמר אדוני כמ״ש אני עני בקונטריס ברית עולם. ועוד דהכא הם דברי אביו ולכך אמר עבדי אלהי אביך ולא רצה אביו לומר שהם עבדיו. והגם דלפי האמת אינם דברי אביו. הם ששינו מפני השלום ושלחו בשם אביו תקנו הדברים כאלו אביו מדבר. ועוד שאח״כ הם אמרו לו בפה מלא הננו לך לעבדים. ויאמר אליהם יוסף אל תיראו ועוד שהיה ראוי להם לומר שהם עבדיו לפייסו על שמכרוהו לעבד וז״ש הננ״ו ל״ך לעבדים. ויוסף הצדיק בקדושתו שפתי צדיק מחו״ל ירבון ודיבר על לבם כמו שהאריכו רז״ל חלקם בחיים: