חומת אנך על תורה, בראשית מד:יח

ידבר נא עבדך דבר. אמרו במדרש אני מוציא דבר מבפנים ומכניס בנא ומכלה אתכם. והוא תמוה. ואפשר במה שידוע דכל חיות א״ה הוא בעבור ניצוצות הקדושה אשר יש בהם כדכתיב ואתה מחיה את כלם ואם יצאו ניצוצי הקדושה מהם נשארים פגרים מתים וכמו שפירשו המקובלים מ״ש בש״ס בכמה דוכתי נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות שהיה מצמצם הקדושה שבו נגד הרשע ואז ניצוץ הקדושה שברשע אז ידלג ומתחבר עם מרבית הקדושה של הצדיק דהחלק מתדבק בכל ונשאר הרשע גל של עצמות. וידוע כי כל הניצוצות האלו עולין בשכינה ושם מתקנים וכמ״ש רבינו האר״י זצ״ל בסוד פסוק תביאמו ותטעמו בהר נחלתך ר״ת ב״ן שהיא השכינה הויה דההין גימטריא בן ע״ש פירוש כל התיבות והדברים עתיקין. ואפשר שזה רמז יהודה אני מוצא דבר מבפנים כלומר הניצוץ קדוש שיש בכל אחד מכם כי הוא הדבר והשאר הבל ואני מכניס בנ״א ר״ל לשכינה שם ב״ן וזהו נ״א עם הכולל. וז״ש ידבר נ״א עבדך דב״ר:

באזני אדוני. פירש״י ז״ל יכנסו דברי באזנך. אפשר במ״ש רז״ל במדרש ובאגדתא דבראשית שהיה בא מלאך בדמות איש ומקטרג עליהם ויוסף שומע בקולו והם סוברים שהוא איש וז״ש דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות ועל זה אמר יעקב אע״ה יתן לכם רחמים לפני האיש וכלפי זה אמר יכנסו דברי באזניך ולא תשמע להאיש המקטרג: