חומת אנך על תורה, בראשית מא:מה

ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח. אפשר דה׳ שם בפיו שם זה ונכתב בתורה דיש בו רמז כי יוסף הצדיק היה נפש אדה״ר. ואדה״ר היה מלך על העה״ז וכתבו ז״ל דזה טעם דהמורד במלכות בית דוד חייב מיתה כי דוד הע״ה היה אדה״ר בסוד אדם דוד משיח ולכן זכה יוסף למלכות וכן צפנ״ת גימטריא כתר רמז לכתר מלכות בעבור הצפון בו נפש אדה״ר. וזאת לפנים פירשתי במ״ש משם רבינו האר״י זצ״ל דנפש יצחק אע״ה נתעברה ביוסף וזה רמז צפנת פענח כלומר צפון יצחק כי פענח גימטריא יצחק:

ויתן לו את אסנת. כתב הרב צדה לדרך ז״ל על פסוק זה משם המדרש דאסנת בת דינה היתה משכם ובקשו להרגה בני יעקב בא יעקב אע״ה ותלה לה קמיע בצוארה וגרשה מביתו והחביאה עצמה בין הקוצים ובין הברקנים ועל שם הסנה נקראת אסנת ובא גבריאל והביאה למצרים לפני אשת פוטיפר וכשיצא יוסף על ארץ מצרים יצאו כל הנשים לראותו מחמת יופיו וכל אחת זורקת לו חפץ או תכשיט וזו זרקה לו הקמיע שבצוארה וכשנסתכל יוסף בו שהיתה בת בתו של יעקב נשאה לו לאשה עכ״ד וקצת איתא בפרקי ר׳ אליעזר וברבינו בחיי ז״ל (א) ואפשר לתת טעם ליוסף הצדיק ע״ה שנשאה שהוא ידע ברוח הקדש דגבריאל הביאה מהסנה לפני אשת פוטיפר ומזה ידע שהיא בת זוגו (ב) והוא ידע דבת דינה זו כשרה ורמוז בשמה אסנת גימטריא בת מדינה לומר דכשרה היא בת מדינה ואין להשגיח באביה שכם כאלו אינו והכי קי״ל גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר והכי איפסיקא הלכתא ביבמות דף מ״ה (ג) עוד בדיק בשמה אסנת גימטריא אשרי כלומר אשרי אדם הלוקחה (ד) והוא רמז לשם יה שיהיה בינה ובין הלוקחה כי אשר רמז לבינה ה׳ עילאה ויוד [אשרי] הוא שם יה כי אסנ״ת גימטריא אשרי כמ״ש (ה) ואם נצרף ל׳ שהיה יוסף בעמדו לפני פרעה ל׳ עם אסנת גימטריא ישראל כשם הקדוש של אביו וגם רמוז בשם ישראל כל האבות ואמהות כמ״ש בספר התשב״ץ לתלמיד מהר״ם ז״ל יוד רמוז יצחק ש׳ שרה ר׳ רבקה רחל א׳ אברהם ל׳ לאה ישראל הוא יעקב עכ״ד ורמוז ג״כ יוסף אסנת שר ל׳ שהיה בן ל׳ שנה (הששי) ועוד אפשר כי יוסף הצדיק ע״ה היה נפש אדה״ר כמש״ל ושם אסנ״ת בגימטריא לה נפש אדם כלומר שבן זוגה הוא נפש אדם שהוא יוסף הצדיק ע״ה (ז) וזאת לפנים אמרתי בעניותי כפי מ״ש בתרגום המיוחס ליב״ע ואתחלפו עובריא דיוסף היה נוצר בבטן לאה ודינה בבטן רחל ונתחלפו וכמ״ש מהרש״א ז״ל בח״א פרק המפלת מהפייט א״כ בלאה נשאר רושם יוסף זכר ולקחתו דינה שבאה במקומו ועל כן ותצא דינה כזכר ויקר מקרה וא״כ היה ליוסף איזה סרך גרמא בענין אסנת ולכך לקחה כי מכחו ענין זה (ח) והרמ״ע ז״ל בילקוטיו כ״י כתב כי אסנ״ת גימטריא ז׳ פעמים חכמה יוסף ידע ז׳ חכמות עכ״ד ואני בעניותי אוסיף גרגיר קטן כי יוסף נפש אדם גימטריא דעת עם הכולל ואסנת חכמה ונתיחדו חכמה ודעת (ט) אסנת ר״ת אדני סומך נופלים תמיד וקדושת יוסף הצדיק ע״ה לזכור חסדי ה׳ עמו בקראו שמה (י) לפי מ״ש רבינו האר״י זצ״ל והבאתיו בעניותי לעיל פרשת וישלח באורך דענין שכם לטהר דינה כי היא היתה אמתלאי בת כרנבו אם אברהם אע״ה שהיתה נדה ושכם שאב זוהמתא ונשארה נקיה ע״ש באורך אז ידלג איזה ניצוץ קדוש שהיה בשכם ודינה ברה ונקיה ויצאה אסנ״ת והוא ר״ת אמתלאי סיגי נדתה תקנה (י״א) ואם תחשוב השו״ר זה יוסף הוא בגימטריא אסנ״ת (י״ב) עוד אפשר דרך רמז ואסמכתא ונבין מש״ה וממגד ארץ ומלואה ורצון שכני סנה ופירש״י ז״ל תהא ארצו מבורכת רצונו ונחת רוחו של הקב״ה הנגלה עלי תחלה בסנה עכ״ל ויש להעיר מאי שיאטיה דסנה הכא ומאי בעי הכא אם נגלה עליו תחילה בסנה ואפשר במשז״ל דכ״י נגלה בסנה משום עמו אנכי בצרה ואמרו בסדר עולם ששנות השעבוד במצרים היו קי״ו שנה משמת לוי עד שיצאו. גם כתבו ז״ל דגזרת ועבדום וענו אותם יוסף כפר העבדות ומשו״ה יצאו ברד״ו שנה. א״כ יוסף הצדיק ע״ה גרם דכ״י השכינה לא תהיה בגלות כי אם קט״ו שנה כמנין סנ״ה וזה רמז שנגלה מתוך סנ״ה ומשה רבינו ע״ה הזכיר זכות יוסף שבעבורו לא היתה השכינה כ״י בגלות ת׳ שנה אלא סנ״ה וראויה להתברך ארצו וזה רמוז בשם אסנת עם ד׳ אותיות הוא בגימטריא ת׳ סנ״ה כי בעבור יוסף נתקצר הגלות מת׳ היה סנ״ה. ובשמה רמוז פעולת צדי״ק צדקת ה׳ עשה ומשפטיו עם ישראל: