חומת אנך על תורה, בראשית לז:ז

והנה אנחנו מאלמים אלומים. ב״ר אמר ר׳ אחא עתידים אתם להעלים עלי דברים לפני אבא לומר חיה רעה אכלתהו ומאן קאים לי משתוקיתא דאימא עכ״ל ולפי פשוטו אפשר לומר כמשז״ל חיה רעה אכלתהו על אשת פוטיפר. והנה רחל אמנו ע״ה בהיותה אהובה ליעקב מאד והיא גם היא אהבתהו מאד וזה לה שבע שנים מיוחדת ליעקב אע״ה ובתוקף תאותה כבשה יצרה ושתקה כשהכניסו לאה במקומה ומסרה הסימנים שלא לביישה וזכות זה עמד ליוסף הצדיק ע״ה בנה שהיה לו כח לכבוש יצרו ונמנע מלחטוא באשת פוטיפר וז״ש עתידים אתם לומר חיה רעה אכלתהו והיינו על אשת פוטיפר ומאן קאים לי לכבוש יצרי מחיה רעה זו משתוקיתא דאימא שכבשה יצרה במותר לה עי״ז ה׳ עזרתה לי שכבשתי יצרי וניצולתי. ועד״ה אפשר כמ״ש הרב עיר וקדיש בראשית חכמה ז״ל דהמרבה בשתיקה עולה למעלה במקום השתיקה שהיא החכמה והיא מחשבה עש״ב וזכ״ה מי יתן תחרישו״ן ותהי לכם לחכמה. וז״ש שתו״ק כך עלה במחשב״ה. ורחל ששתקה והיא העולה למקום המחשבה. בזכותה יוסף טהר מחשבתו וכמ״ש רז״ל לב שלא הרהר בעבירה וכו׳. וא״ש מ״ש הרב ש״כ ז״ל ותשב באיתן קשת״ו שתו״ק ע״ש. ועוד אפשר לומר במש״ל דיוסף הי״ל נפש אדה״ר ויש לתת טעם לזה. כי יעקב אע״ה בא לתקן עון ג״ע דאדה״ר. ובעת גמר התקון רחל מסרה הסימנים ונצטער יעקב שמא פגם ח״ו ולהורות צדקת רחל ושלא פגם יעקב אע״ה ילדה יוסף שהוא בחינת יסוד ונפש אדה״ר ונחה דעת יעקב אע״ה. וז״ש משתוקא דאימא קאים לי דכיון דבזכותה הנה באתי בנפש אדה״ר ובחינת יסוד. לא אפשר דה׳ נתן שכר אמי שאני בחינת יסוד ונפש אדה״ר ואחטא ח״ו ובודאי קאים לי משתוקא דאמי וזה רמז והנה אנחנו מאלמים אלומים לשון מי ישום אלם דגם לאה שתקה ובאנו מלאה ורחל אשר שתק״ו יחדיו אמנם והנה קמה אלומתי שתיקה דאמי היא העולה כמדובר: