חומת אנך על תורה, בראשית לו:ב

עדה. שהיתה עושה עדי לע״ז. אהלי שהיתה ממציאה מקום לע״ז ואמרה אהלי במה לע״ז. בשמת שהיתה מבשמת בשמים לע״ז. רבינו אפרים ז״ל בפירושו כ״י ורש״י ז״ל כתב בשמת ולהלן קורא אותה מחלת מצאתי באגדה מדרש ספר שמואל ג׳ מוחלין להם עונותיהם גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה ולמד הטעם מכאן לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיו עכ״ל ויש להעיר קצת על רש״י דמצא במדרש ספר שמואל והוא תלמוד ירושלמי פ״ג דבכורים ועוד דבמדרש שמואל ובירושלמי חשיב חכם במקום גר. ושוב ראיתי שהרב יפה מראה האריך בזה. ומ״ש שם דרש״י כתב סוף פרשת תולדות הוא אגב שטפיה כי הוא בפרשתנו פרשת וישלח. ואפשר לרמוז כי אם כשלקח בשמת היה חוזר בו ולא יחטא בנשואיו נמחלו עונותיו ולהכי נקראת מחלת בפסוק אך הוא במרדו ורשעו לכן קראה הכתוב בשמת נוטריקון שב מת דאחר שנמחלו עונותיו שב רשע וזהו שב מת כי רשע נקרא מת: