חומת אנך על תורה, בראשית כד:ה

ויאמר אליו העבד. בב״ר הה״ד כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב זה אליעזר בידו מאזני מרמה שהיה יושב ושוקל את בתו ראויה היא או אינה ראויה לעשוק אהב לעשוק אוהבו של עולם זה יצחק אמר אולי לא תאבה ואתן לו בתי א״ל אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מתדבק בברוך עכ״ל. וצריך לדעת מה היה שוקל אליעזר במאזנים לעלות אם בתו ראויה. ואפשר במ״ש רבינו האר״י ז״ל דנשמת אליעזר היתה קדושה שנתנה בקליפה הארורה ואח״כ יצאת אותה נשמה מהקליפה הנקראת ארור ויצא מכלל ארור כמ״ש בא ברוך ה׳ ואח״כ נתגלגל בכלב והוברר יותר ואח״כ הוברר יותר ונתגלגל בבניהו בן יהוידע ע״ש באורך בספר לקוטי תורה הנדפס ואליעזר ידע שנשמתו קדושה וגם ראה שאברהם אע״ה למדו תורה וכמ״ש שדולה ומשקה מתורת רבו וכיוצא ומכל זה עלה ונסתפ״ק שבתו היה מקום לומר שהיא ראויה ועל זה אמר הכתוב כנען בידו מאזני מרמה דאלו המאזנים הם מרמה דנהי דנשמתו קדושה והוא הולך ומתתקן לאט לאט ורבו החשיבו כמשוחרר. מ״מ אביו ואמו ואשתו כנעניים ואף על גב שהוא יצא מארור ויהיה בכלל ברוך הא הוא נולד מכנעניים ואשתו כנענית ובתו נולדה כשהוא ארור. ואי נמי שקל את שקלו במרמה לעשוק אהב שהרע שבו סט״א זה דרכה לעשוק מהקדושה וזה פריה לגנוב ניצוצות הקדושה וגם עתה רצתה לעשוק יצחק עולה תמימה. וזה כונת המאמר ויאמר אליו העבד תיבת אליו יתירה ועל זה מייתי קרא ואמר הה״ד כנען וכו׳ וזה שאמר ויאמר אליו כלומר שנשמתו היא קדושה ועתיד לצאת מארור אמר אולי לא תאבה לתת לו בתו וא״ל אתה ארור כלומר הוייתך ארור ואשתך ארורה ובתך ארורה ואין ארור מתדבק בברוך. ואברהם אע״ה רמזה לו השמר לך פן תשיב את בני שמה דתיבת לך יתירה אך רמז לו שישמור עצמו ויבטל מחשבתו דלא כיוין יפה וז״ש השמר לך מאומדנות שקר. ועל אשר דיבר בפיו בפירוש אולי לא תאבה אמר לו פן תשיב וכו׳. ומ״מ בדבר אליעזר עם לבן ובתואל להפחידם רמז להם שהוא יצא מכלל ארור ויכול לתת בתו ועל כן התם כתיב אלי לא תאבה אלי כתיב חסר כמ״ש רש״י ז״ל שם: