חומת אנך על תורה, שמות לח:כא

אלה פקודי המשכן. אלה אותיות לאה כי המשכן בסוד לאה וז״ש ביום כלות משה להקים את המשכן ר״ת לאה ומשה בסוד לאה ספר קדמון כ״י. ואפשר לומר דבעשיית העגל יש מקום לומר כמו שטען מרע״ה לי ציוית להם לא ציוית אבל לפ״ז נמצא דישראל עע״ז ח״ו. ולכן הקב״ה צוה תכף המשכן להורות דהם לא כיונו לעע״ז ח״ו רק כונתם לאמצעי ולכך צוה הקב״ה המשכן להודיע שמשרה שכינתו כביכול ואין צריך אמצעי. ומ״מ מה שהיו ישראל ראויים להיות כהנים כמו שאמרו רז״ל על פסוק ואתם תהיו לי ממלכת כהנים ובפרט הבכורות. עתה ניטל מהם והכהונה נתנה לאהרן ובניו והלויים במקום הבכורות. וזה רמז אלה רמז לעגל שאמרו אלה אלהיך. דע שטעותם לא היה אלא לאמצעי. והראיה פקודי המשכן שהשרה שכינתו לומר שאינו חפץ באמצעי ולא תימא שטעותם היה שעע״ז שלא נצטווה אלא מרע״ה וכמ״ש מרע״ה להליץ בעדם לי צוית. לא היה אלא אשר פוקד לישראל על פי משה כי ידעו שהיו באחדות גמור ולכל ישראל אמר אנכי ה׳ אלהיך רק שטעו באמצעי. ועם כל זה המעלה שהיה לבכורות אזדא לה וז״ש עבודת הלויים. גם מה שהיו ראויים לכהנים ניתן לאהרן ולבניו וזה רמז ביד איתמר בן אהרן הכהן: