חומת אנך על תורה, שמות כא:כא

אך אם יום או יומים יעמוד לא יוקם כי כספו הוא. על שפ״ת הנח״ל הבאתי בעניותי מה שפירש דרך רמז מהר״ר יוסף מפוזנן ז״ל כי יוה״כ ור״ה עומדים ישראל בתשובה ולא סגי כי הכל מיראת העניות שלא יגזרו עליו ורצונו שיכתבוהו בספר פרנסה טובה. וז״ש אך אם יום כפור או יומים ר״ה יעמוד בתשובה ותפלה לא יוקם אין לו קיום כי כספו הוא עיקר דעתו בעבור הכסף שיהיה לו פרנסה עכ״ד. ולי הדל אפשר לרמוז לזכות ישראל והוא כמ״ש בספר אמרות טהורות להרב מהר״א חיון ז״ל שנסתפק אם שב בתשובה ונתחרט ואחר כך חזר לאותו עון אם נאמר דגם העונות ראשונים יבואו חשבון והתשובה שעשה כמאן דליתה או נימא דהתשובה מהניא לעונות הקודמים ואחרי התשובה מתחיל חשבון חדש. והכריע דאם בחזרתו לחטא היתה עליו לזרא התשובה וניחם על התשובה אז חוזר ונעור כל עון מהקודמים אבל אם הוא רוצה בתשובה אלא דיצריה אנסיה ושב על קיאו אז מתחיל [מספר] חדש ונהירנא כי קרוב לזה כתב הרב המבי״ט ז״ל בספר בית אלהים. ובזה פירשתי בעניותי מ״ש רז״ל על ביום הראשון של חג דבא הכתוב לומר שהוא ראשון לחשבון עונות דטובא אשמועינן דהגם דחזר לעון ראשון כבר נתכפר הקודם בתשובתו דקרא מיירי בישראל הכשרים שהם חוטאים לתיאבון ולא במרד ח״ו וז״ש אך אם יום או יומים ר״ה ויוה״כ יעמוד בתשובה ואחר כך חזר לא יקום לא יתדן כמו שת״א על העונות הקודמים שנתכפרו. כי כספו הוא מלשון נכספה וגם כלתה כי רצונו בתשובה אלא דיצרו הטעהו וכיון דהוא רוצה בתשובה נתכפרו לו עונות הקודמים: