חומת אנך על תורה, שמות יד:יג

התיצבו וראו את ישועת ה׳. אפשר לרמוז התיצבו גימטריא חתן כלה לרמוז מ״ש רז״ל קשה לזווגם כקריעת ים סוף. א״נ כי יושיע ה׳ בזכות מעמד הר סיני שעתידין לעמוד בהר סיני ישראל ככלה והוא כחתן כביכול. א״נ רמז בזכות האבות ששני חייהם תק״ב שבכלם עבדו ודבקו בה׳ אפילו בחלום כמ״ש בספר חסידים והוא גימטריא תיצ״ב ולזה זכו במצרים לאות ה׳ מצה ואח״כ לאות ו׳ מצוה כמ״ש בזהר הקדוש וזה רמז בתחילת התיצבו ה׳ ובסוף ו׳. בזכות זה וראו את ישועת ה׳. א״נ במה שזכו למצוה שהוא יה מ״צ באתב״ש ו״ה גלויות. כמש״ה הנסתרות לה׳ אלהינו. י״ה ו״ה נגלות. וזה רמז התיצבו שיש ה׳ בתחילה ו׳ בסוף. תיצב גימטריא אשר הרומז לאימא עם הכולל רמז לאבא נעלם בזה וראו את ישועת ה׳:

לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. ס״ת מודד והענין דישראל נתיראו משר של ים שעדיין היה קיים כמש״ה והנה מצרים נוסע אחריהם וייראו מאד ואמרו רז״ל שראו שר של מצרים וע״ז היו יראים דאיך היה קיים כי הקב״ה בתחילה מבטל שר האומה ואח״כ האומה. ואילו הכא המצריים לקו כמה מכות ושר של מצרים קיים. והתשובה לזה כי הקב״ה כל מדותיו מדה כנגד מדה ועד הים אינו פרעון. וכל הקודם הם פירות והכנה ובים גמר הפרעון שגזרו היאורה תשליכו כל הבן הילוד ונתחכמו על מושיען של ישראל דנשבע שלא יביא מבול. ולזה הם אומה אחת באים ונופלים בתוכו ובים יאבדו השר והאומה וז״ש אשר ראיתם את מצרים והשר לא תוסיפו לראותם שיאבדו בים מצרים והשר שהוא הפרעון כמו שכתבתי אני בעניי בנחל ע״פ כי בדבר אשר זדו ע״ש וכל זה רמוז בס״ת שהוא מודד מדה כנגד מדה כדבר האמור: