חומת אנך על תורה, שמות יג:יט

ויקח משה את עצמות יוסף עמו. להודיע חכמתו וחסידותו של משה שכל ישראל עוסקין בביזה ומשה עוסק במצות עצמות יוסף עליו הכתוב אומר חכם לב יקח מצות עכ״ל המכילתא. ויש להבין מה חכמה שייך הכא. ואפשר דיש לחקור דפ״ק דסוטה אמרו דהניחו למשה דכבודו בגדולים וא״כ איך מרע״ה עניו מכל כאן הראה שמחזיק עצמו לגדול אך י״ל דלקיים מצוה אין להשגיח בענוה וזה חכמת החסידות. א״נ שדקדק דיוסף אמר והעליתם את עצמותי מזה וכיוין לו דנקרא זה כמ״ש במנחות יבא זה וכו׳ ואם הם כיונו שהוא גדול הוא לקחם דידע דיוסף כיוין אליו ומענותנותו לא גילה דיוסף ברוח הקדש כיוין אליו. והם יסברו דמה שלקחם לא משום דמחזיק עצמו לגדול רק כדי שהם יקחו הביזה וז״ש להודיע חכמתו וחסידותו ועליו נאמר חכם לב יקח מצות שהעמיק בכל הצדדים ונתחכם כיצד יעלהו כדמפרש ואזיל וזהו חכמתו וחסידותו ויש להם לתלות דאיננו גדול אלא שהוא התחיל במצוה יצא לחפש״י איה מקום כבודו. ובר מן דין שהוא ידע שהוא בחינת יוסף כמ״ש במ״א בשם הנשי״א ועליו מוטל לקחתו והוא עשה בחכמה ולא גילה סודו רק לקיים את השבועה ועוד יש להאריך:

כי השבע השביע את בני ישראל לאמר וכו׳. אפשר לרמוז כמשז״ל הים ראה וינוס ראה ארונו של יוסף דכתיב וינס ויצא החוצא ובזכותו נקרע הים. אבל היינו דוקא אם ישראל נשמרים מעריות הגם דלא באו לידי נסיון אהני זכות יוסף הצדיק ע״ה אמנם אם ח״ו פגמו בעריות לא יועיל להם זכות יוסף הצדיק ע״ה ודא היא תברתהון שהם לא נשמרו. ומה גם אעיקרא שלא נגאלו ממצרים אלא בעבור שנשמרו מעריות כמש״ל מרז״ל וזה רמז יוסף הצדיק עליו השלום לאמר דהיינו ג״ע כמו שכתבו פרק ד׳ מיתות וזה שאמר השבע וכו׳ לאמר הזהרו בעריות ואז בזכות זה פקוד יפקוד אלהים אתכם ותגאלו בזכות זה. ואח״כ והעליתם את עצמותי מזה רומז ליסוד אתכם שגם אתם תשמרוהו ואז יקרע הים. ועוד אפשר לומר כמש״ל מיסוד רז״ל דבעבדות יוסף כיפר חלק גזרת ועבדום ומשו״ה יצאו ברד״ו שנה וזה רמז להם ביום צוותו בדינא דגרמי עצמותיו הקדושים פקוד גימטריא ק״ץ יפקוד אלהים יחסר מת׳ בעבורי וא״כ קבלתם טובה גדולה מסיבתי והעליתם את עצמותי ותשלמו לי גמולי וישראל עושה חסד לגרמ״י הוא דעבד: