חומת אנך על תורה, שמות יב:לה

ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים וכו׳ וה׳ נתן את חן העם וכו׳. יש להעיר דלמעלה כבר כתיב ויתן ה׳ את חן העם סמוך למ״ש דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו וכו׳ ואמאי אצטריך עוד הכא לומר וה׳ נתן את חן העם. או יכתב פה ולימא גם האיש משה ולא יכתב למעלה. ואפשר דהכתוב מלמדנו שהיו שתי חינות אחת מה שאמר ויתן ה׳ את חן העם דמה ששאלו נותנים להם כמו שאמר למעלה. וכאן הוסיף יתרון חן דגם מה שלא שאלו נתנו להם וז״ש וה׳ נתן את חן העם וישאלום מעצמם גם אשר לא שאלו. ועוד לימדנו דה׳ מדת רחמים נתן את חן העם וז״ש ויתן ה׳ את חן העם מדת רחמים וכאן הוסיף שגם מדת הדין הסכימה לתת חנם וז״ש וה׳ נתן את חן העם וארז״ל ע״פ ה׳ נתן וכו׳ דכי כתיב וה׳ הוא ובית דינו והיינו רבותא וה׳ נתן את חן אפילו מדה״ד. ולפי מ״ש פרק חלק דהיינו שכר העבודה א״ש מה שאמר וה׳ נתן את חן העם במדת הדין. וכלפי מ״ש בסדר העולם דכל השעבוד היו קי״ו שנים כמש״ל א״ש שתי חינות כמו שאמרנו כי חן חן גימטריא קי״ו שנים כמספר שני שעבוד. ואמרו במכילתא ובני ישראל עשו כדבר משה וכי מה א״ל משה הרי הוא דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו וכן עשו וישאלו איש מאת רעהו. ומאמר מכילתא הלזו תמוה. וראיתי להרב הגדול מהר״ר משה בן חביב ז״ל (ה״ה בעל גט פשוט וכו׳) בדרשותיו כ״י שפירש המאמר הלז והקדים לפרש פסוק ושאלה אשה משכנתה וכו׳ ופסוק וישאלו איש מאת רעהו ובשם הרב הגדול מ״ח מהר״י חאגי״ז ז״ל פירש דאם היו ישראל הולכים כעניים בבלויי הסחבות שישאילום כלי כסף וכלי זהב לא היו משאילים להם לז״א ושאלה אשה משכנתה העשירה ישראלית וכן מגרת ביתה ישראלית העשירה תשאלו זה מזה ושמתם על בניכם ועל בנותיכם ואז תהיו נראים כעשירים ואז המצריים ישאילו לכם שסוברים שאתם עשירים ונצלתם את מצרים והחכם השלם כמהר״ש מורינו ז״ל הוסיף בדין שמירה בבעלים והאריך הוא והרב המחבר ז״ל בזה ותורף הדברים בקצור דכיון דהיה שואל כלי כסף וכלי זהב אמר וישאלו איש מאת רעהו באופן שיהיה שמירה בבעלים ומשם הרב מהר״ש אלגאזי ז״ל פירש דלא ילך אל אדוניו שעבדו לשאול דיחוש דיקחהו בשכרו לז״א איש מאת רעהו ולא אדוניו. והרב ז״ל פירש וישאלו איש מאת רעהו שלא ילכו אנשים רבים למצרי אחד ולא ישראל אחד אצל מצריים הרבה. ובזה פירש המכילתא הנזכר דק״ל בכתוב דמ״ש ובני ישראל עשו כדבר משה יתר לגמרי והשיב דבא הכתוב לומר שעשו כמ״ש וישאלו איש מאת רעהו דהכונה כפירוש א׳ רעהו הישראל א״נ מאת מכירו המצרי ולא אדוניו כפירוש ב׳ א״נ מאת רעהו א׳ דוקא כפירוש ג׳ וז״ש עשו כדבר משה ככל אשר ציום בהמצאות הנזכר מלבד עיקר הדבר לשאול מהמצריים זהת״ד בקיצור: