חומת אנך על תורה, דברים לג:ה

ויהי בישורון מלך. שהקב״ה היה מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל שאמר להם אביהם האספו ואגידה לכם יחד שבטי ישראל ולא כאברהם ויצחק שלא הושוו בניהם לעבוד ה׳ אבל הם קבלו עול מלכות שמים עליהם לזה יחי ראובן. והראיה שהיו אנשיו מספר על הר עיבל אלה יעמדו על הקללה ראובן גד ואשר ענה ואמר ארור שוכב עם אשת אביו ואם היה בידו שמץ דבר לא היה אומר כך אלא בלי ספק מוצל הוא מאותו עון. או ויהי מתיו לעתיד כמספר השבטים ונשא אהרן את משפט האורים וכו׳ ואז״ל שקודם היתה אבנו כהה ומעתה שהתפלל עליו היתה אבנו מבהקת אולי מספר מספיריות. תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב ויהי בישורון מלך וכו׳ יחי ראובן וכו׳ פירש הרב הגדול מהו׳ יעקב חאגיז ז״ל בשו״ת הלכות קטנות ח״א סימן רל״ט ובספר קרבן מנחה סימן קט״ו דתורה נתנה ליעקב כמשרז״ל ולא נתנה בפרסום שצריך חופה ויהי בישורון מלך משה רבינו ע״ה בהתאסף ראשי עם ברוב עם הדרת מלך ולזה יחי ראובן שהיה לו דין ישראל ולא חטא בבלהה. זהו תורף דבריו ז״ל בקצור ע״ש באורך. ואפשר במה שכתב בספר ילקוט דוד שהוצרך גלות מצרים להתיש החומר כדי שיוכלו לקבל התורה שהיא רוחנית. ועוד כתבו המפרשים דמשה רבינו ע״ה היה שליח לקדושין משום דכלול מכל נשמות ישראל דאי לא״ה היה דומה לאומר לאשה התקדשי לחציי כמו שכתבנו בעניותנו באורך במקום אחר בס״ד והרי שני טעמים למה שלא נתנה התורה בפרסום. וז״ש כל קדושיו בידך שכבר היה להם דין ישראל. וכי תימא אמאי לא נתנה התורה בפרסום בו בפרק ואשתהויי אשתהי כל כך זמן. לזה אמר והם תוכו לרגליך והיו בגלות כדי להתיש החומר ויהיה נכון ישא מדברותיך שהתורה רוחנית ועוד תורה צוה לנו משה שהיה כלול מכל ישראל. ויהי בישורון מלך משה רבינו ע״ה בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל שהיה כלול מכלם. אמנם היא מורשה קהלת יעקב דליעקב נתנה תורה. ובזה תבין יחד שבטי ישראל על דרך ויהיו בני יעקב שנים עשר שהיה להם דין ישראל ולא חטא ראובן וז״ש יחי ראובן וכו׳ כמו שאמר הרב הנזכר ז״ל: