חומת אנך על תורה, דברים לג:כג

נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה׳. אמרו בפסיקתא שיהיו קוראים לפני הקב״ה ונשמעים כענין שנאמר רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם. ואני בעניי בראש דוד פירשתי במ״ש שבחא דצבורא היכי הוי אמר משיב הרוח וכו׳ והקשה הרב דת ודין ממ״ש זכה תאות לבו נתת לו. ותירץ הרב מהר״ם בן גאמיל ז״ל דהכא נמי טרם השאלה אמר משיב הרוח שהוא מזכיר שבחיו יתברך. וע״פ זה פירשתי מאמר פסיקתא הנזכר ע״ש. ועפ״ז יובן והיה טרם יקראו כי עד שלא שאלו הגשמים אני אענה והיינו עוד הם מדברים משיב הרוח דאינו שאלה. ואני אשמע אך יש להעיר על מהר״ם הנזכר דעדיין יקשה דשם כתב תאות לבו נתת לו תאוה לבד בלי שום דבור. והכא צריך שיאמר משיב הרוח. ולקבל תענית הוא וכל הקהל והתחילו להתענות. ולכן נראה לתרץ הקושיא מעיקרא דתאות לבו מיירי בצדיק יחידי. אך אם ח״ו נגזרה גזרה צריך לקבל תענית ולומר משיב הרוח וז״ש רצון יראיו כל אחד יעשה רצון דייקא תאות לבו. אך כשיש גזרה ח״ו ואת שועתם ישמע וז״ש הפסיקתא שבע רצון ביחיד תאות לבו. ומלא ברכת ה׳ שיהיו קוראין כשיש גזרה ח״ו ונשמעים שנאמר רצון יראיו וכו׳ כדפירשנו ובזה אפשר עיני ה׳ אל צדיקים לתת תאותם ואת שועתם ישמע כשמתפללים על הצבור כי לא כלו רחמיו מלך חפץ חיים: