חומת אנך על תורה, דברים לב:א

האזינו השמים ואדברה. אפשר כמ״ש פ״ק דע״ז שמים וארץ נוגעין בעדותן והקשו התוספות שם שהרי ממה שקיימים שמים וארץ מוכח שקיימו התורה. ותירצו שהם קיימים על הקבלה. והרב פרח מטה אהרן בשו״ת ח״א סימן מ״ז הקשה על התוספות דאי הכי אינם נוגעים בעדותן דעל הקבלה בלבד הם קיימים. ואני בעניי תירצתי לזה דכשהם מקיימים ישראל המצות מתוסף בהם חוזק ואומץ ומטי להו הנאה ונוגעים בעדותן הם וכמו שכתבתי במקומו. אמנם יש לומר דזה דעת אומות העולם אבל לפי האמת לא נקראו נוגעים בעדותן וכדמוכח ממאי דאמר רחמנא יבואו שמים וארץ ויעידו אך כשטענו דהם נוגעים להפיס דעתם לא אמר להו ולא מידי על זה דאינם נוגעים. גם נודע דישראל היה להם טענת מודעא. וא״כ הגם שהוא מעיד השמים והארץ ויאמר להם כל דברי השירה והם שתקו יכולים לומר טענת השטאה. אבל אם אמר אתם עדי אין כאן טענת השטאה כמ״ש בח״מ סימן פ״א ולכך בסוף פרשת וילך אמר ואעידה בם את השמים ואת הארץ והוי כמו אתם עדי דאין כאן טענת השטאה. וכדי שלא נאמר שהם נוגעים בדבר לז״א האזינו השמים ואדברה והיינו על דרך שאמרו רבותינו ז״ל על פסוק שמעה עמי ואדברה שאמרת נעשה ונשמע וע״ד זה י״ל בקראין. ואדברה שרומז על הקבלה שאמרו נעשה ונשמע ואם כן על זה הם קיימים ואינם נוגעים יערוף כמטר לקחי תורה שבכתב. תזל כטל אמרתי תורה שבע״פ כמשז״ל ואם כן אין כאן מודעא דאמר אתם עדי ושתיקה כהודאה דמיא. וזה יש לרמוז בפסוק שמעה עמי ואדברה שאמרת נעשה ונשמע כמו שאז״ל ובזה קיימים שמים וארץ על הקבלה. ואם כן ואעידה בך דאינם נוגעים כמדובר אי נמי אפשר לרמוז האזינו השמים על תורה שבכתב שקבלו ברצונם ושמים רומז לתורה שבכתב בסוד ואתה תשמע השמים שם הוי״ה ואדברה דיבור קשה אם יעברו שקבלוה ברצונם כמ״ש בתנחומא כי המודעא על תורה שבעל פה ותשמע הארץ תורה שבע״פ סוד אדנ״י ואמירה בתורת ע״פ כמ״ש הש״ך ואמירה רכה דבצד מה יש מודעא אף שאינה אמת יערוף הריגה לקחי תורה שבכתב שאם עוברים ח״ו תזל כטל אמרתי תורה שבע״פ. כי שם וכו׳ לאלהינו וזה ביטול מודעא. הלא הוא אביך ואתם חייבים. קנך ע״מ כן בראך. הוא עשך וקבלת טובה וקי״ל תלויה וזבין וכו׳ זכור וכו׳ ירכיבהו ובא״י ליכא מודעא כמ״ש הרשב״א. וא״ת מוחזקת ויאכל תנובות שדי דהגוי יש לו במה שזרע וזהו המתנה כמ״ש בראש דוד פרשת תבא ודוק היטב כי קצרתי: