חומת אנך על תורה, דברים טז:יז

איש כמתנת ידו כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך. כפל הכפי״ן עני״א דרשוני יחיו. ואפשר במה שכתבנו בסמוך משם הגאון מהו׳ נפתלי ז״ל דמי שקבל עליו לעשות צדקה תכף משפיעין עליו מלמעלה על יד השכינה קודם שיתן וז״ש כי פתח מלמעלה ואח״כ תפתח. וז״ש איש כמתנת ידו וזה כולל למי שנותן לצדקה או למצוה זהו כברכת ה׳ אשר נתן לך כבר מעת שחשבת לעשות. וזאת לפנים רמזתי בעניותי ואוסיף נפך במאי דקי״ל דהאומרת הילך מנה ואתקדש אני לך אם הוא אדם חשוב מקודשת דלקיחת אדם חשוב שמה נתינה והוי כנותן לה פרוטה לקדושין ובזה פירשו הראשונים ויקחו לי תרומה שלוקחים ממנו כאשר מאת כל איש אשר ידבנו תקחו דלקיחתי הויא נתינה וחשיב כאלו יקחו לי תרומה עכ״ד ולהבדיל אלפי רבבות מאדם חשוב. האדם חשוב מצד חשיבותו לקיחתו הויא נתינה וכמה וכמה יתרונות הכא דמה שהתנדב זה הוא שלו יתברך דקדים ויהיב ניהליה. וז״ש איש כמתנת ידו זה חשוב כאלו אתה לוקח וז״ש כברכת ה׳ דלקיחתו חשיבה נתינה על דרך אדם חשוב ועוד אשר נתן לך כי אעיקרא הכל שלו. ועוד אפשר להסמיך ולרמוז כאן מה שחקרו המפרשים דכתיב לה׳ הארץ ומלואה ובשלמא בדבר שמברך קנאו בברכה כמאמר רבי לוי דאחר ברכה כתיב והארץ נתן לבני אדם וא״כ איך יכול האדם להקדיש דבר או לתת צדקה והרי אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו ויש ליישב בכמה אופנים ואני בעניי תירצתי דפסק הרמב״ם פ״ו דשגגות דהבעל חייב כל קרבנות שהיא חייבת. ואנו יש לנו דין אשה ובעלה עם הקב״ה כב יכול כידוע א״כ הוא מביא כל קרבנות שהיא חייבת וגם נדרים ונדבות דהגם דכתבו התוספות דהבעל אינו חייב בנדרי אשתו ה״ט שאם יקניטנה תדור אלף נדרים וכו׳ ע״ש ולגבי השי״ת כב יכול לא שייך זה וא״כ יכולים להקדיש ולידור והוא כביכול משלם ולכן אף כי לה׳ הארץ ומלואה משלו אנו משלמים. וזה יש להסמיך ולרמוז ולא יראה פני ה׳ ריקם איש כמתנת ידו. וכי תימא אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. לז״א כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך. כלומר כמו שע״י הברכה אתה קונה הדבר ונעשה שלך. כן הדבר הזה דכ״י הוא משלם החובות והנדרים שלך שיש לך דין אשה וס״ת ידו כברכת ה׳ אלהיך אשר הוא בתורה דהכי הלכה כרבי יהודה כמו שפסק הרמב״ם וכמו שאמרו בפסיקתא ודלא כדעת החולקים. א״נ אפשר איש כמתנת ידו כלפי מי שהוא נדיב ופזרן בעניניו גם לגבוה יעשה כמעשהו בנדיבות. וכלפי מי שהוא קמצן בעניניו ובצרכיו אמר דבשלו הוא רשאי אבל לגבוה צריך שיתן כפי עשרו כעובדא דבן בוסיין בירושלמי דפסחים ואסתר רבתי ומעין דוגמא בצד מה אירע לגדולי ישראל עם אחיו של רבינו עובדיה ז״ל בברטנורא כמ״ש בספר בן שמואל. וז״ש כברכת ה׳ אלהיך שאם אתה כילי בצרכיך. לגבוה צריך שתעשה כפי עושרך כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך: