חומת אנך על תורה, דברים יא:כז

את הברכה אשר תשמעו. כתב רבינו יעקב בע״הט ז״ל בפרפראותיו א״ת הברכה רמז מאל״ף עד תי״ו אם בחוקותי עד קוממיות והקללה מוי״ו עד ה׳ ואם לא תשמעו עד ביד משה עכ״ל והרב צידה לדרך כתב עליו ואני שמעתי ולא אבין דא״א לפרש דהברכה והקללה הם האמורות בפרשת בחקתי ונשנו בפרשת תבא דהא בהדיא כתיב והיה כי יביאך וכו׳ ונתתה את הברכה על הר גריזים וכו׳ עכ״ל ואני תמיה על הרב ז״ל דזהו רמז בעלמא לומר כי טוב בעיני ה׳ לברך את ישראל ודרך אגב רמז דברכות בחקתי הם מאל״ף עד תי״ו. משא״כ קללות מו׳ לה׳. ומשם ישמעו וילמדו דהברכות הם בעין טובה. מה שאין כן הקללות. וכן עתה יותר תתחזק הברכה והקריב מן הטורי״ם ברכה שלימה לא כן הקללה וזה פשוט. ורבינו אפרים ז״ל כתב הקללה גימטריא העץ לרמוז כל שהוכה בעץ נתחייב קללה וכאלו קללוהו מן השמים עכ״ל ואפשר לרמוז כפי אשר לימדנו הרב ז״ל דכל זה הוא בעון העץ של אדה״ר שנתקלקלו העולמות ומשם יפרד כל זה. ואמר והקללה בוי״ו לדרוש על דרך שאמרו רז״ל ויתן יתן ויחזור ויתן. וה״נ קללה והקללה רמז עון אד״הר מתוקן בקבלת התורה וחזרו וקלקלו בעגל והביאו פעם אחרת הקללה לעולם. ולפחות עתה שמע ישראל והיה ברכה. את הברכה אשר תשמעו ס״ת תורה. כ״כ רבינו בע״הט ז״ל בפרפראותיו ועוד כתב ראה אנכי עשרת הדברות שתחלתם אנכי. ואפשר במ״ש המפרשים דטעם שכר מצות בהאי עלמא ליכא היינו משום שנצטוינו על ידי שליח ואינו עובר על בל תלין דהמשכיר פועלים ע״י שליח אינו עובר וכפ״ז אנכי ולא יהיה לך אשר מפי הגבורה שמענום אוכלים שכר בע״הז. וז״ש ראה אנכי כלומר מה ששמעת אנכי ובשכר זה נותן לפניכם היום דייקא בעה״ז. והקללה אם לא תשמעו דהקללה נפרע בעה״ז. ובנימוקי רבינו אפרים ז״ל כתב אנכי גימטריא כסא. ואפשר דכסא רומז לעו״הב ורמז לבריאה. והתורה נתנה לנו מבריאה. וז״ש אנכי גימטריא כסא ורמז בריאה ומשם התורה הרמוז בס״ת את הברכה אשר תשמעו כאמור: