חומת אנך על שיר השירים ד:ו

אלך לי אל הר המור . אתמר בי מדרשא אלך לי אל הר המר זה אברהם שהוא ראש לכל הצדיקים ואל גבעת הלבונה זה יצחק שנתקרב כקומץ לבונה ע"ג המזבח כלך יפה רעיתי זה יעקב אבינו שהיתה מטתו שלימה ולא נמצא בה פסולת עכ"ל וצריך להבין מ"ט המשיל לאברהם אבינו ע"ה למר. ותו גבעת הלבונה ליצחק שנתקרב ויש להרגיש דלא נתקרב רק קבל עליו להתקרב הן אמת דמעה"כ כאלו נתקרב. ותו מהיכן ס"ד שיהיה מום ביעקב אע"ה דטרח וכתב לה קרא ומום אין בך. והנה מ"ש שאברהם אע"ה ראש לצדיקים אפשר כמ"ש מז"ה ז"ל בחס"ל דמדור הפלגה ואילך הנשמות הטהורות נתונים באוצר טוב בפני עצמו ע"ש. ובזה אני בעניי אמרתי דזה טעם משז"ל אין קורין אבות אלא לשלשה דקודם דור הפלגה היו כל הנשמות באוצר אחד ואח"כ כל הנשמות הטהורות היו באוצר בפני עצמו. וזה היה מאברהם אע"ה ואילך ולכך בו היה מתחיל תואר אבות. וז"ש שהוא ראש לכל הצדיקים דבזמנו נתבררו הנשמות הטהורות והוא ראש לכל הצדיקים שהוא הוליד את יצחק אע"ה מאוצר הטוב. א"נ דמעת שקבל אברהם אע"ה התורה הי"ל דין ישראל ולזה מסר עצמו על ק"ה והושלך לאור כשדים כדין ישראל שחייב למסור עצמו על ק"ה וז"ש אלך לי אל הר המר זה אברהם שנמשל למר שע"י האש ירי"ח אף יזרי"ח כמשז"ל והוא ראש לכל הצדיקים שממנו התחיל דין ישראל. ואל גבעת הלבונה זה יצחק כמו שהוכיח הרב פרשת דרכים ז"ל שהיה לו דין ישראל ממ"ש לו הקב"ה צא מאצטגנינות שלך אברהם מוליד אין מזל לישראל וז"ש ואל גבעת הלבונה זה יצחק נמשך מהאמור שהי"ל לאאע"ה דין ישראל ולזה הוליד את יצחק. וידוע משז"ל דיצחק נשמתו היתה נקבה ונכנסה באיל ונשחט ובאה ליצחק נשמה מסטרא דדכורא וזהו שאמר גבעת הלבונה זה יצחק גבעת הלבונה דייקא שהיתה נשמתו נוקבית ונתקרב דנשמתו נכנסה באיל ונתקרב ממש. ובזה ניחא דיעקב אבינו עליו השלום לקח שתי אחיות דכיון שהיה לו דין ישראל גיירן וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וז"ש כלך יפה רעיתי זה יעקב אבינו שהיתה מטתו שלימה ולא נמצא פסולת מצד ב' אחיות שלקח דדין ישראל יש לו וגיירן כמדובר. וז"ש ומום אין בך. ועוד רמז דכתב הרב הקדוש מהר"ר שמשון מאסטרפולי ז"ל דיש קליפה על הזנות והוא שם לר"י ויעקב הכניעה וכן ר"ת לאה רחל יעקב לר"י שהוא הכניעה עכ"ד והנה ר"ת כלך יפה רעיתי ומום אין בך גימטריא לר"י עם הכולל ויצדק מאד שהיתה מטתו שלימה ולא נמצא בה פסולת ואדרבא הוא הכניע קליפת לר"י הרמוזה בר"ת ודוק: