חומת אנך על תהלים סט:יד

ואני תפלתי לך ה' עת רצון וכו' . אפשר במשל ששמעתי שמלך אחד היה לו אוהב וריע שתמיד היה אצלו. והיה יום גנוסיא של מלך ושלח בכל מקומות ממשלתו שכל אשר יבא וישאל ביום שמחתו יתן לו שאלתו ולכן באו כמה וכמה בני אדם וכל אחד ישלח דברו לשאול מהמלך ויום זה ריע המלך לא נראה בכל היום כי אם בסוף היום וא"ל המלך תמהני עליך מדוע לא באת ביום הזה יום שמחתי ואתה ידעת כי היום הזה נדרתי לכל שואל די מחסורו והשיב יען ידעתי שהמלך טרוד מאד עם מרבית העם לאו ארח ארעא לישב עם המלך כי כל אחד רצונו שיהיו דבריו עם המלך בסוד נכמס. ועל השנית אני שואל ברגע אחד מהמלך שכל אשר אשאל מהמלך בכל עת יתן את שאלתי ודידי עדיפא מכלהו. והשיב המלך כן דברת אני עושה אשר תשאל ממני בכל עת ובכל זמן. עד כאן שמעתי ומזה יש ללמוד דרז"ל אמרו דעת רצוי היא כשהצבור מתפללים וכשהוא מתפלל עם הצבור שהוא עת רצון אז יתפלל שה' יענהו בכל שאלותיו שישאל לו. ונמצא דכבר בעת רצון שמע ה' בקשתו שיענה לכל שאלותיו ונראה זה קצת תקון לכל שאלות שישאל ביחיד שיהיו כמו ששואל בעת רצון ואפשר שז"ש ואני תפלתי לך ה' עת רצון שהיא בעת שהצבור מתפללין ומה היא התפלה אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך כלומר שכל ממה שאשאל תענני ונמצא שכל שאלותי הם בעת רצון: