חומת אנך על תהלים לה:ב

החזק מגן וצינה . במדרש אמר הקב"ה דוד למגן וצינה אני צריך הריני מוציא רוח מפי ומכלם חזר ואמר יהיו כמוץ לפני רוח עכ"ל ועתה נזדמן לשעה ספר חדש לאחד מרבני אשכנז וזה שמו פעמוני זהב ושם האריך הרבה בביאור מאמר זה ותורף קצת דבריו כי דוד הע"ה לא רצה להטריח לה' שיעשה לו נס רק דרך טבע החזק מגן וצינה. ולפי שיש מקום לאפקורסים לומר שאין יכולת בידו יתברך ח"ו לשנות הטבע לכן אמר ליה הקב"ה למגן וצנה אני צריך ר"ל לך ולדכוותך שעוסק בתורה התורה סם חיים לישראל וסם מות לא"ה ואמרו בילקוט ע"פ ע"כ יאמר בספר מלחמות ה' כל העוסק בתורה הקב"ה לוחם מלחמותיו ולז"א רוח אני מוציא מפי ומכלם כי מכל דיבור של תורה שיוצא מפי החכם נעשה ממנו מלאך ופי החכם העוסק בתורת אמת כביכול נקרא פי ה' וכמו שדרש ר"ע את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים והטעם הוא כי מה' מענה לשון והוצאת תורת אמת מפי החכם צריך סיוע אלהי והמלאך נקרא רוח כמש"ה עושה מלאכיו רוחות וז"ש רוח אני מוציא מפי ומכלה אותם שהוא תורת אמת היוצא מפי חכם ובזה מכלם כמ"ש בספר מלחמות לכן חזר ואמר יהיו כמוץ לפני רוח ר"ל זה כונתי אע"ג שאמרתי החזק מגן וצינה ואמר כמוץ כמשז"ל שהמשיל לרשעים בפחות שבמינים זהת"ד ועוד האריך: