חומת אנך על תהלים כב:ג

אקרא יומם ולא תענה . אפשר דהכונה דיש לתמוה כי כל המזכיר נסים שעשה הקב"ה עושים לו נס אחר כמ"ש רז"ל בשוחר טוב על פסוק מזמור לדוד להזכיר וא"כ אני תמיה שלא תענה כי אתה קדוש יושב תהלות ישראל שהם מזכירים הנסים שעשית ומהללים על זה א"נ אפרש מתחילת המזמור על פי הקדמות רז"ל והמפרשים אך בקצור וברמז. למנצח על ניצוח אסתר להמן. על אילת מסיבה שקבלו תורה שבע"פ דהמודעא היתה על תורה שבע"פ כמ"ש בתנחומא ותורה שבעל פה היא כנגד השכינה הנקראת אילת וזה שאמר למנצח על אילת הנצוח היה על אילת השחר שקבלו תורה שבעל פה הרמוזה לאילת מזמור לדוד שאמר דוד להקב"ה הזכירני בנס מרדכי כמשרז"ל בשוחר טוב. ואסתר המלכה כשהלכה אצל אחשורוש שנסתלקה ממנה שכינה אז אמרה אלי אלי למה עזבתני אלי כשנלקחתי באונס אלי עתה שבאתי ברצון ותמיד כונתי לשמים להציל ישראל וזהו אלי אלי כי תמיד שויתי ה' לנגדי ולמה עזבתני דנסתלקה ממני שכינה. רחוק מישועתי דברי שאגתי אשר שאגתי על ישראל שיקבלו התורה. אלהי אקרא יומם כשהיתי קורא תורה שבכתב הנמשלה ליום עד שלא בטלו המודעא ולא תענה אז בדין היה שלא תענה שהיו אומרים דיש להם מודעא. אך ולילה שקוראים תורה שבעל פה שבטלה המודעא ולא דומיה לי שאין אתה שומע גם עתה זה תימה. ואתה קדוש יושב תהלות ישראל שנתת התורה ליעקב כמשז"ל. והאמת בך בטחו אבותינו אברהם אע"ה כמ"ש במדרש תלפיות דבזכות אברהם ניצולו. ובלקח טוב דבזכות יעקב ניצולו. וז"ש בך בטחו אבותינו והם אברהם ויעקב שנקראו אבות סתם כמ"ש בפרק קמא דר"ה בתשרי נולדו אבות והם אברהם ויעקב וכמו שפירשו הראשונים מ"ש רש"י ז"ל וארא אל האבות. בטחו ותפלטמו הם דברי דוד ע"ה אשר ידע ברוח הקדש ורוח ה' דיבר בו שתקובל תפלתם וז"ש בטחו ותפלטמו אליך זעקו מרדכי ואסתר ונמלטו. בך בטחו ולא בושו דהנס היה בזכותם וראו במפלת אויביהם ולא בושו שיאמרו דהנס אינו בזכותם: