חומת אנך על תהלים יז:ב

מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה משרים . אפשר ונקדים מ"ש בסבא קדישא על פסוק למען תצדק בדברך דהוא בדיחא דמלכא ואמר חטאתי לקיים דבריך שאמרת שאיני יכול לעמוד בנסיון בדבר ערוה וכן אמרו בש"ס פרק חלק. ולפי מה שחקר הרמב"ם אם ידיעתו מכרחת והסכים כי אין ידיעתו כידיעתנו והבחירה ביד האדם וביאר הרב מהר"ם אלשיך ז"ל דכלפי מחשבתו יתברך כך רצה שהבחירה תגביר אבל דיבורו הוי גזרה וצדיק ורשע לא קאמר. לפי זה שפיר קאמר הרמב"ם במשנת הכל צפוי והרשות נתונה דמה שהוא בידיעה ולא היה דיבור הרשות נתונה. ומכל זה יש מקום פטור לדוד הע"ה דדיבורו של הקב"ה מעשה והוא אמר לא מצית למיקם. וז"ש מלפניך משפטי יצא על ענין בת שבע. עיניך תחזינה משרים דהגם דהמעשה היה זר מ"מ אתה ידעת כי בעצם הדבר אוריה לא שמש בה לעולם והיתה מגורשת ואמרת שאיני יכול לעמוד ודיבורך אחור לא ישוב ריקם. בחנת לבי וכו' צרפתני בל תמצא. מטעם שדברת. והראיה לפעולות אדם בדבר שפתיך כמו שפירשו הראשונים דכל מה שהוא האדם חכם או טפש עני או עשיר וכיוצא הכל הוא בדבר שפתיך וכאשר גזרת כן יקום. אך צדיק ורשע לא קאמר והבחירה ביד האדם וז"ש אני שמרתי ארחות פריץ. וא"כ הדבור שאמרת דאיני יכול לעמוד כן יקום. תמוך אשורי וכו' שאני אומר למחר אני הולך לטרטיאות ולהתענג כמשז"ל ודעתי לילך לבית המדרש ותהיה בעזרי: