חומת אנך על תהלים יב:ו

אשית בישע יפיח לו . פירש הרב החסיד כמהר"ר יעקב מולכו ז"ל במ"ש בערכין דף ט"ו דהתקון ללשון הרע היינו ללמוד בתורה דכתיב מרפא לשון עץ חיים. וז"ש אשית בישע דאחר שקלל קללות נמרצות לבעלי לשון הרע. אמר אשית בישע כלומר אחר שאמרתי יכרת ה' כל שפתי חלקות וכו' יש תקנה לדבר וזהו אשית בישע. ומהו התיקון יפיח לו אמרות ה' אמרות טהורות ר"ל יעסוק בתורה והיא תקנתו כמדובר. ואולם אכתי יש לחקור איך יתכן דהלשון עצמו אשר דיבר לשון הרע ונעשה כלי משוקץ איך הוא עצמו ילמוד בתורה ויועיל לכפרה. והא קי"ל אין קטיגור נעשה סניגור. ויש לתרץ חדא דכתב הרב גור אריה דכשבא לכפר החטא עצמו בזה ל"א אין קטיגור נעשה סניגור. וה"ה הכא בא לתקן מה שפגם בלשון עצמו. ועוד אמרינן פ"ק דקדושין דהאשה מתקדשת ומתגרשת בשטר ופריך אין קטיגור נעשה סניגור ומשני מילי דהאי שטרא לחוד ומילי דהאי שטרא לחוד. וא"כ הכא הלשון עצמו יוכל לשחר אל אל ולתקן בעץ חיים מה שפגם בלשון דמילי דלה"ר לחוד ולהבדיל כמה וכמה הבדלות דברי תורה דברי אלהים חיים ומרפא לשון עץ חיים. וז"ש אשית בישע תקנה ללשון הרע שילמוד בתורה. ועל זה יקשה דאין קטיגור נעשה סניגור ולשון זה עצמו הוא קטיגור ואיך הוא עצמו יהיה סניגור לז"א בתחילת דיבר התירוץ לזה דהיינו יפיח לו דהיינו לתקן העון עצמו אז שרי כמ"ש הרב גור אריה וז"ש יפיח לו ועוד תירוץ שני אמרות ה' אמרות טהורות כלומר אמת דהלשון הוא קטיגור אבל לשעבר היו אמרי"ם המאררים מילי דלה"ר ועתה אמרות טהורות וכו' ובכי האי לא נתאמרה אין קטיגור וכו':