חומת אנך על משלי ח:יז

אני אהבי אהב וכו' . זאת לפנים אמרתי אני בעניי דרך צחות דיש לחקור דהאשה החומרית חייבת לכבד לבעלה כמלך ולשרת אותו כמ"ש הרמב"ם פט"ו דאשות והתורה נמשלה לאשה כמ"ש מורשה מאורסה והיא אשת החכם והוא נקרא בעל תורה ומדוע התורה אינה עושה מעין נשים וצריך שבעלה ימית עצמו עליה ויהיה כל ימיו משועבד לה ואמרו בירושלמי פ"ט דברכות אם יום תעזבני ימים אעזבך ומדוע אשת חיל התורה לא תתנהג עם בעלה החכם כדין האשה החומרית ושלש תשובות בדבר אחת היא דהאשה החומרית זה בעלה והוא באחד דאתתא לגבי תרי לא חזיא ולכן חייבת לשרתו ולפייסו דאין בלעדו משא"כ האשה הרוחנית התורה הקדושה רבו כמו רבו בעליה לכן כל א' מחויב להשתעבד לה ולפייסה. וזאת שנית כי הבעל חייב לאשתו חומרית שאר כסות ועונה ותחת שלש משועבדת לו בכל. משא"כ אשת חיל התורה רוחנית אינו חייב כי אם בעונתה לקבוע עתים לתורה. אך שאר וכסות אדרבא היא נותנת לו וממרחק תביא לחמה ולכן משועבד לאשתו רוחנית כי היא הנותנת שאר וכסות שתים כהלכתן והוא באחד. ועוד בה שלשיה כי לא כל ת"ח התורה היא אשתו אלא היא מאורסה עד שיהיה שלם בפרד"ס אז התורה תגלה לו סתריה רזי דרזין ואז יקרא בעל תורה. וז"ש אני אהבי אהב אני איני כחומרית שמחוייבת לבקש אהבת בעלה ולפייסו אלא אני אהבי אהב למי שאוהב אותי אני אוהב ובזה רמזה שיש לה בעלים הרבה ואינה כחומרית שאין לה אלא אחד:

ומשחרי ימצאונני . כלומר שתי מציאות ועתה אני מאורסה ולאחר זמן רב מציאה אחרת שיהיה ראוי בעל גמור ואז אגלה סתרי רזי דרזין. והרי רמזה שתי תשובות ועוד ג' עושר וכבוד אתי שאר וכסות אני נותנת הון עתק בעה"ב וצדקה פירות בעה"ז. ולכן כדין אני עושה שהוא ישתעבד לי ואז אני אהבי אהב: